[ליצירה]
מצטרפת למחמאות
אכן יצירה מעולה שעושה את שלה גם אם לא קוראים אותה באלול...
מה שכן, תהיתי לעצמי מעט בעניין חוסר הפיסוק, או ליתר דיוק, פסיקים. יכול להיות שמדובר בחלק מהאפקט של היצירה, הרצף, הזרימה, אבל נראה לי שאפשר היה לשמר את האפקט גם עם כמה פסיקים בין לבין.
נהניתי.
[ליצירה]
ואני חשבתי שיעלת זאת מחלה שנגרמת מאיזה אחת שקוראים לה "יעל". היא תוקפת רק בנים (או בנות ששהו זמן רב מדי בתוך ארונות). מי שרואה אותה החום עולה לו והדופק מתגבר לו והוא מתחיל לשיר שירים כמו: "י-עלי עלי..."
המחלה הזאת עוברת רק אם נדבקים ב"תמרת" או "מיכלת" או "סיגלת" וכיוצא באלה.
ומה לגבי הבנות?
הבנות בדר"כ חולות ב"אדמת"...
:)
[ליצירה]
...
חמוד.
ומופלא איך אנשים כמוך (נאמר בהערכה כנה מלווה בשאט-נפש :) מצליחים להוציא אחלה סיפור מדבר כזה חסר-משמעות כמו סנייק בפלאפון.. (:
עלה והצלח. מאחת חסרת קואורדינציה, שכל הסנייקים שלה נגדעו באיבם.
[ליצירה]
חביב
אלא שנראה שהפואנטה של הסוגיא שם פוספסה ....
או שבעצם היצירה מסבירה למה עדין יש נזקים ...
אם כן זה לא מספיק חד לטעמי .
בכל אופן יפה ומענין ....
[ליצירה]
NEHEDAR!
Please excuse my english - I can't write in Hebrew.
I really enjoyed reading it.
Sooooooooooo Fuuuuuuunnnnnnyyyyyy.
I hope u'll write some more.
[ליצירה]
בגלל שכל כך אהבתי
השקעתי וקראתי גם את כל שאר היצירות שלך. ובאמת , מאד נהניתי.
קשה לי להגדיר את מה שהרגשתי בתור הנאה, אבל הרגשתי שהמילים פורטות על איזה מיתר מאד פנימי.
אולי בגלל שקראתי הכל ברצף אחד, ניסיתי באופן אוטומטי לחבר, או שאולי הסיפורים והמשפטים התחברו מעצמם לתמונה מאד מורכבת.
לפעמים , אני תוהה לעצמי אם אפשר לזהות אדם רגיש מבחוץ או שבעצם אנשים רגישים נראים רגילים מבחוץ. (אולי אפשר למצוא רמזים בכל מיני מילים שנשלחות לחלל האוויר, בהבעות הפנים, בעיניים- בתור ראי של הנפש...)
חשבתי וחשבתי- ופתאום נזכרתי שבעצם אני יודעת מי אתה. מצחיק.
ודרך אגב-
מה שזוויות ראיה שונות יכולות לעשות...
מעזרת הנשים של מרכז, בית המדרש נראה אחרת לגמרי. תודה שהארת את עינינו...
פסח כשר ושמח.
בשורות טובות,
ישועות ונחמות.
[ליצירה]
דווקא בזמני
נהגו אלו שאתגרו בצצות, לקרטע מהחושך לאור, משל היו ערפדים שזמנם כלה וניביהם נטויים.
ניכר בך ששולט אתה בחומר הנלמד. ונפצח בשיר הידוע:
חצי חצי חצי אחד, חצי אחד שתיים
חצי כלום שתיים כלום, שתיים שתיים כלום.
לחן: השפן הקטן.
ונסיים בהדרן מוחץ: "שבע, לא פוגעים ממטר".
הקהל שואג ומבקש עוד, ואנחנו נותנים לו בראש את שיר הסיום:
"כל העולם כולו, 401, 401, 401" ושונים את השיר כל הליל.
[ליצירה]
לומשנה
אחי הצעיר והטוב,
שמחתי למקרא דבריך.
עלה והצלח, היה בלתי-גנוב ובלתי-סרוט ויאמרו עליך חבריך: "וואי, כל הכבוד לו, זה, הוא לא גנוב על שום קטע".
מאידך, אולי גם כדאי, במצבך הנוכחי, שתלמד משהו מהרב קוק ומהחסידות כי אתה די בור ועמארץ וזה גם קטע לא כזה טוב.
[ליצירה]
אה, ונזכרתי
שירמי סיפר לי על חבר שנמאס לו מהדת. מה עשה?
הלך והתפקר. חילל שבת, אכל טריפות ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עלינו. וכל אימת שעבר עבירה מן התורה ומדרבנן, היה ליבו נוקף אותו והיה מתייסר הרבה.
אחרי חצי שנה התייאש מהנקיפות וחזר לחיקה החמים אך המחניק של היהדות.
אתה מבין, ספק ובריא, אין לך ברירה בכלל.
שנזכה!
[ליצירה]
הנה התגובה הרצינית
ונגיעותיה הכמהות של היד הנעלמה, אלו שפועמות בעוז במסתרי הנפש, משלהבות ומרתקות את עיני החיים אשר מרצדים בהן בחשאי, מרקדות מבעד לאפלוליותו של הרגע הקמל בין נבכי הזמן.
רק אלו אשר רצון עז כברזל, חד כתער ובוהק כמראה יוכלו לדעת את אותו המסע הנעלם מבין נחלוליו הכוזבים.
עד כאן הסתלבטות על שרה.
ודנדוש:
דווקא יפה מה שכתבת, ואני הייתי במילואים מזמן אבל עדיין יש קונוטאציות. עמך הסליחה.