"לַדּוֹר הַזֶּה הַבֶּכִי הוּא כְּלִימָה". (לאה גולדברג) פעם אחת לבכות באמת ולא בּלְוַיָת המת. והם אומרים כך: שֵׂכֶל ניתן לכם, ודאי, וַאֲפילו חוּדַד אבל את זה ההופך אותנו באמת לַאֲנשים אותו כבר עיקרתם וכיצד זה לא יסוֹרַס מתחת למשקולת האיסורים האדירה הזו הרובצת על לבְּכֵם למן ימי הילדות יש בכך מן ההכרחי. אתם כבר לא יודעים בֶּכִי מהו רק מעין רובוטים אָרְכַאִיִים תמונת ראי לקנאי כל הדתות שֶׁדמעות הם יודעים היטב לְהַעַלוֹת אבל בעיני אחרים וּלְעולם כך הם אומרים בינם לבין עצמם (אני משער) לעולם לא תמצא אחד מהם כשהוא עומד לפני--- ציור, דרך משל ודמעות בעיניו. אני יודע כי אין זה כך אני בכיתי בְּעמְדִי בִּתְפִילָּה. אבל אולי יש בכך דבר מה כי מי הוא זה אשר יקום ויאמר: פעם אחת אני בכיתי באמת ולא בּלְוַיָת המת.