סיפור יפה!
ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות.
מצחיק אבל עצוב.
אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום.
איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך.
איציק
[ליצירה]
לב חצוי
סיפור יפה!
ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות.
מצחיק אבל עצוב.
אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום.
איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך.
איציק
[ליצירה]
לבית הקברות הולכים אנשים חיים.
המתים כבר לא שם.
התאבדות היא נושא פתלוגי. רד מזה. כתוב על החיים. זה כשלעצמו יוריד את נושא ההתאבדות מהפרק. רוצה לדבר על כך ? כתוב לי הודעה אישית.
[ליצירה]
מעוז צור יקרה,
ראשית, נאלצתי לקרוא את השיר פעמיים, כי רק בסוף הנבתי ש-"מעו" הוא שם של אישה..
שנית מצא-חן בעיניי איך נראים חיבוטי תקשורת עם אהוב מנקודת ראות של אישה.
בהקשר לכך אני רוצה לצטט לך שיר שכבר פירסמתי כאן שמציג את היסוסים שלך מנקודת ראות של גבר:
בנק אוצר המילים
הַשְּׁתִיקָה שֶׁהֱעֶנְקְתְּ לִי
הִנָּה הַלְוָאָה לִזְמָן אָרוֹךְ
לְלֹא מוֹעֵד הֶחְזֶר
וְעִם עֹמֶס נֶשׁךְ כָּבֵד.
הַמִּלִים שֶׁמָּשַׁכְתְּ מִפִּי
מְהַוּוֹת מְשִיכַת-יֶתֶר.
כְּכָל שֶׁתַּמְשִיכִי לִשְׁתוֹק
אֶזְדָּקֵק לְיוֹתֵר מִלִּים.
לַמִּלִּים אֵין הַנָּחוֹת
לַשְּׁתִיקוֹת יֵשׁ מְחִיר.
בתקווה שגם את תראי כמוני איך הדברים קשורים.
על טוב יורם
[ליצירה]
[ליצירה]
נראה לי שהשיר הזה מתאים להיות מעין אפילוג של אוסף שיריך האחרונים: התכנסות פנימית לאחר התרוצצות של מחשבות, רעיונות, רגשות וחוויות. מן הרגשה שכדאי לפעמים לארוז את הכול וללכת הביתה לנוח ולאסוף כוחות לקראת המסע הבא שיהיה גדול ומרתק מן הקודם. "הפסקה יוצרת".
האם אני צודק? אם כן, מוצא-חן בעיניי הרעיון ודרך שהבעת אותו :)
[ליצירה]
כנפי שחר,
תודה על ההערה בקשר ל-"פג-תוקף". ראי תיקון.
באשר לשועל, נקודות למחשבה: שועל ערום, גפן פרא והברית הלא קדושה ביניהם. קונטרסט לשיר הקודם.
תגובות