סיפור יפה!
ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות.
מצחיק אבל עצוב.
אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום.
איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך.
איציק
[ליצירה]
לב חצוי
סיפור יפה!
ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות.
מצחיק אבל עצוב.
אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום.
איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך.
איציק
[ליצירה]
השיר נשמע כתפילה של רצון ונכונות לנתינה כנה בעולם סובל המשווע לנתינה. לפיכך לא ברורה לי למי מופנית השלה בסוף: "התקבל?"
מלבד זאת הערה לשונית לגבי הניקוד:
ה -ת ינוקד בשוא ולא בסגול (יש קצת בעיה עם השוא הזה ולא כדאי להרחיב על זה את הדיבור כאן)
[ליצירה]
תשובה לשי,
תלוי איך אתה מסתכל על זה. אם אכן זה ילד, אז סער הוא החבר של גל שמבין הכל וגם לפעמים מסית, אם זו מטאפורה אז רק סער יודע כי הוא זה שגורם לגלים. כדי להשאיר את זה לטעמו של הקורא, לא השתמשתי בבטוי כמו: "רק לסער גליתי" או "אני גל שסער מעורר אותי". מה דעתך יורם
[ליצירה]
הבהרה, אני מצטער אם לא הובנתי כראוי. לא התכוונתי לפסק זמן. הכוונה לאותו דבר שכתבתי לך גם בהודעה אישית: יש רגע שבו אתה אומר: את מה שאני אכתוב עכשיו זה תוצאה של התבוננות פנימה של כל מה שרכשתי מהעבר אבל התחלה חדשה, יותר מגובשת. וההגדרה של "צמיחה מתוך התכנסות" היא הקולעת ביותר. אז מי שעובר את התהליך הזה יודע שלא צריך פסק זמן, צריך לחוש שעושים את הצעד הזה וזה מה ששמעתי בשיר הזה. בעיניי זה נ ה ד ר. יורם
[ליצירה]
אבנר ידידי,
אולי קיבלת עונש מהמורה לכתוב 20 פעם "הגיון" ?
כדאי לנסות גם את המנגינה של "עלי הגיון לכינור"
הרי זה מקור המילה הגיון - מה דעתך
קח את זה בהומור
[ליצירה]
יפה מאוד, ומה עוד מרנין את הלב חוץ מחורף אפרורי ?
אני חושב שאם נקיים כנס של מי שאוהב חורף אפרורי נהיה שלושה: את ואני ואולי עוד אחד. (עד עכשיו חשבתי שרק אני).
תגובות