יורם תומר
-
גימלאי, בוגר מתמטיקה ומדעי המחשב
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
- [ליצירה] לב חצוי סיפור יפה! ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות. מצחיק אבל עצוב. אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום. איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך. איציק [ליצירה]
- [ליצירה] לי זה הזכיר את ירושלים החצויה בין 1948-1967 וקצת את מה שעובר עלינו עכשיו, מי ייתן ותפקחנה עיני עיוורים...( או במילים אחרות פוליטיקאים)... [ליצירה]
- [ליצירה] וואלה ענק גדול אינטליגנטי אבל הגזמת לתת כתובת? [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש מתוק!! משחקי המילים ממש חמודים, והאופן שבו המחשת את חד המימדיות של ה'קו' ממש נהדר. איך לא שמתי לב ליצירה הזו עד עכשיו?:-) [ליצירה]
- [ליצירה] קרפה היקר, גם לי ! לכן כתבתי, זה הפוך על הפוך, אם היית קורא את שיריי הקודמים היית מגלה שזה השיר המודרני הראשון כהתרסה..... תגיד הכל צריך להסביר ? [ליצירה]
- [ליצירה] אמרת כל מה שניתן להגיד באופן משובב לב, אבל אני בטוח שיש לך עוד הרבה מה להגיד. אז פשוט קח אותי טרמפ אל המקום בו מגלים יכולות. נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות. [ליצירה]
- [ליצירה] דנה, אני מקבל בהחלט את תובנה שלך ל-"שלמות ויציבות בחיים". הדברים שכתבתי אינם סותרים תובנה זאת, וגם לא התכוונתי דוקא לנדידה גיאוגרפית - הבאתי אותה כמשל. מה שרציתי להדגיש הוא שהחיפוש לשלמות ויציבות בהחלט לא מסתדרת לי עם הנדידה של קין, שנענש ולכן נע ונד. קין לא חיפש שלמות ויציבות, הוא שילם על מעשהו בנדידה ללא כיוון ומטרה, נדידה לשם נדידה. ולכן חיפוש עצמי איננו נדידה הדומה לנדידתו של קין. בכל מקרה, אני מזדהה עם הנאמר בשיר אם נסיר ממנו את "אות קין". אני מקוה שעכשיו כוונתי מובהרת יותר. בא בימים [ליצירה]
- [ליצירה] אבנר ידידי, אולי קיבלת עונש מהמורה לכתוב 20 פעם "הגיון" ? כדאי לנסות גם את המנגינה של "עלי הגיון לכינור" הרי זה מקור המילה הגיון - מה דעתך קח את זה בהומור [ליצירה]
- [ליצירה] מטאפורה מושלמת :) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה למגיבים, החרוזים באו מעצמם. בבית האחרון יש בעיה ובוא תיקון. [ליצירה]
- [ליצירה] פוצקית , אני חשבתי קצת אחרת: מה דעתך למשל על: "אור בקצה המנהרה" או אולי: "מגדלור בקצה המנהרה", זה הדימוי שעלה לי בראש מהתמונה הזו. בכל מקרה אהבתי אותה. תודה ליוצר/ת [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה, אני מצטער אם לא הובנתי כראוי. לא התכוונתי לפסק זמן. הכוונה לאותו דבר שכתבתי לך גם בהודעה אישית: יש רגע שבו אתה אומר: את מה שאני אכתוב עכשיו זה תוצאה של התבוננות פנימה של כל מה שרכשתי מהעבר אבל התחלה חדשה, יותר מגובשת. וההגדרה של "צמיחה מתוך התכנסות" היא הקולעת ביותר. אז מי שעובר את התהליך הזה יודע שלא צריך פסק זמן, צריך לחוש שעושים את הצעד הזה וזה מה ששמעתי בשיר הזה. בעיניי זה נ ה ד ר. יורם [ליצירה]
- [ליצירה] לאלמונית שלום, השיר מצטיין בכך שהוא שיר שצריך לקרוא אותו שוב ושוב וכל פעם למצוא דברים חדשים לחשוב עליהם. באשר לתוכנו, אם הבנתי אותו כראוי, אני בדעה שללכת בקוים עושה אותנו "צרי אופק". פעם כתבתי על חבר שלי, שהיה חקלאי שיר שהתחיל במילים: "האיש שהלך בשדות אך מעולם הלך בתלם......." בשביל להגיע לתחנה שלך, שנמצאת באופק, צריך לחרוג מקו החוף ולשוט במרחב. כיוון שגילי מופלג אני יודע שאפשר להחליט לצאת למרחב גם כשיש סערה (בעיקר בתוכך פנימה) ורצוי גם בגשם שוטף ומטריה שבורה. תני לגשם לשטוף את דמעותיך במקום לבכות יחד איתו. קו החוף הוא תלם ישר, כמו גם הכביש שיש לו סוף. אני מושיט לך יד כדי לגרור אותך החוצה מהקווים הצרים וזה יעשה אותך אמיתית. ולסיום, תמשיכי לכתוב, כמו שאומרים "יש לך את זה" [ליצירה]
תגובות