סיפור יפה!
ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות.
מצחיק אבל עצוב.
אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום.
איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך.
איציק
[ליצירה]
לב חצוי
סיפור יפה!
ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות.
מצחיק אבל עצוב.
אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום.
איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך.
איציק
[ליצירה]
יפה מאוד, ומה עוד מרנין את הלב חוץ מחורף אפרורי ?
אני חושב שאם נקיים כנס של מי שאוהב חורף אפרורי נהיה שלושה: את ואני ואולי עוד אחד. (עד עכשיו חשבתי שרק אני).
[ליצירה]
השיר הוא יפה (-:), אבל איני מתחבר לתוכנו. הַרְגָשָתִּי, בעת שאני כותב (שיר, מונולוג, דעה או הספד), היד רושמת את מה שמתחולל בלב הרוטט, וכשזה קורה לי אני מברך את היד שעושה את שליחותה בנאמנות.
[ליצירה]
אבנר ידידי,
אם תגובתך נועדה "להחזיר לי" אני מקבל את זה ברוח טובה, ובכל זאת מציע לך לחשוב על הצעתי, לכתוב על החיים. אם תגובתך רצינית אז אתר היצירה הוא לא המקום הנכון לטפל בבעיה. כדאי לחסוך זאת מהכותבים באתר, שרצונם ליצור ולא להרוס.
זו לא התרסה, זו תגובה עניינית, ואם אתה רוצה לשוחח על כך - אתה ואני - כתובלי הודעה אישית.
ברצון יורם
prednisolone side effects in dogs bilie.org prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
בת קול יקרה,
אחד הדברים היפים בשירה הוא: שהיוצר כותב את הדברים מתוך הדימויים שלו, והקוראים יכולים להתבונן על היצירה, כל אחד לפי מגוון האסוציאציות שלו, ולראות ביצירה דברים שהיוצר עצמו לא התכוון אליהם ולא חשב עליהם. התגובה שלי, הגם שהיא נשמעת כביקורת, איננה ביקורת על עצם היצירה. את כתבת מה שאת מרגישה. אני הצגתי זווית ראיה שונה על הנושא הזה, ועצם העובדה שהשיר הזה הביא אותי להתבונן על הדברים, בדרכי שלי נובע מהשראתך, ובכך היצירה השיגה את שלה, ועל כך תבורכי. סגנון הכתיבה שלך הוא זורם ורהוט ומאד מוצא חן בעיניי. על שירך *** אגיב בהמשך.
[ליצירה]
השיר הוא יוצא מן הכלל ונוגע ברגשות הכי עמוקים של אהבה לילדינו ודאגה לשלומם. הוא שיר תפילה של כל האמהות. גם האמהות שלנו שרו לנו אותו. לכן כדאי להמשיך אותו:
"תן לנו את התבונה
ללמד את ילדינו
להבטיח לילדיהם
את ההבטחות
שהבטחנו להם,
וגם לקיימן."
הבי לנו עוד מפרי עטך יורם
[ליצירה]
ראשית זו נראית התחלה מאוד מבטיחה למשהו חדש. יותר עמוק, אישי ומגובש, עלית מדרגה. הכיוון מדבר אליי ולכן אוזניי כרויות. נראה לי שבהמשך יהיה צורך לעבוד על הסגנון ובפרט על המעבר החד בין הדימויים שאולי באסוציאציה ברורים לך, אבל לקורא קשה לעקוב אחריהם (תתייחס אל זה כאל חוות דעת לא מקצועית אלא אל חוות דעת של קורא אקראי).
קבל את ברכת הדרך :) יורם
[ליצירה]
אבנר ידידי,
עשיתי לעצמי תרגיל, רק אחרי שקראתי את השיר הסתכלתי מי כתב אותו. אמרתי לעצמי: "הנה כותב, שיודע איך לשיח בינו לבין עצמו, לשאול את השאלות ולחיות בתוכן, להתחבר עם הכאב ולא להילחם בו.
יש אנשים שלמדו את זה אבל רק מעטים יודעים לבטא את זה כמוהו". ואז גיליתי שזה אתה. אבנר, התחברתי אליך, תמשיך כך. יורם
תגובות