סיפור יפה!
ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות.
מצחיק אבל עצוב.
אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום.
איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך.
איציק
[ליצירה]
לב חצוי
סיפור יפה!
ליבי חצוי, נמצא על קו הגבול בין האמת לציניות.
מצחיק אבל עצוב.
אוי לנו שכך אנו מתנהגים גם בחיי יום יום.
איה הוא מורה החיים הנבון שיודע כיצד לפרוס ולתווך.
איציק
[ליצירה]
מה עוד אפשר להגיד על השיר הזה מלבד שהוא מקסים, ואמיתי, ובעיקר לא מתהדר ביומרות אופנתיות מפוצצות, שיר יפה כמו ששיר צריך להיות. לפרוט על הנימים שבתוך בתוך הלב. תני לנו עוד :)
[ליצירה]
אחרי התגובה שכתבתי ל-"אתר בניה", הסתכלתי וראיתי שזו יצירה בפני עצמה ולא צריכה להיות קשורה לתגובה על יצירתך, שהיא יצירה מצוינת בפני עצמה.
לאותו נושא יש הקשרים שונים שאינם קשורים זה לזה או סותרים זה את זה. לכן החלטתי לפרסם את מה שכתבתי לך כיצירה בלי קשר ליצירה שלך.
בהצלחה יורם
[ליצירה]
יפה להפליא.
מתאר בצורה פיוטית תחושות של ניכור, שכל כך מוכרות לי בכרך גדול כמו תל-אביב, שרוחשת בתי קפה ופעילות תרבותית., אבל גם הרבה בדידות (ראה שיר שכתבתי שנקרא "ערב ירד על העיר" ). המשך יצירה פוריה ואמשיך לקרוא את יצירותיך (-:)
[ליצירה]
"אין אהבות שמחות" כמו שאמר ג'ורג' בראסאנס.
( נדמה שלא טעיתי במשורר-זמר ובבטוי שמו).
ואולי דווקא העצבות היא זו שהופכת את האהבה כל כך משמעותית לעיצוב אשיותנו?
[ליצירה]
אני מסכים עם אפרת, שני ה-"ו..." מיותרים.
"אז עכשיו יש כוונה למילים?
עכשיו זה יותר ברור?
אל תצפו ממני לחזור על דבריי לפנות ערב--
אולי אחרי החדשות
אהיה יותר שקט."
בשיר יש נימה של נזיפה וה-"ו..." מוסיף נימה של חוסר סבלנות שהיא מיותרת.
[ליצירה]
למה קוראים לך פשפושית ואת גדולה מהחיים ? למה קוראים לך shiran away ושיריך עולים כפורחים ?
תפרשי כנפים, עופי אל-על והביטי סביבך והתשובות יבואו מעצמן. רק מי שיודע לשאול שאלות זכאי לקבל תשובות. אז תמשיכי לשאול ותבורכי.
יופי :)
[ליצירה]
השיר הוא יוצא מן הכלל ונוגע ברגשות הכי עמוקים של אהבה לילדינו ודאגה לשלומם. הוא שיר תפילה של כל האמהות. גם האמהות שלנו שרו לנו אותו. לכן כדאי להמשיך אותו:
"תן לנו את התבונה
ללמד את ילדינו
להבטיח לילדיהם
את ההבטחות
שהבטחנו להם,
וגם לקיימן."
הבי לנו עוד מפרי עטך יורם
[ליצירה]
אבנר ידידי,
עשיתי לעצמי תרגיל, רק אחרי שקראתי את השיר הסתכלתי מי כתב אותו. אמרתי לעצמי: "הנה כותב, שיודע איך לשיח בינו לבין עצמו, לשאול את השאלות ולחיות בתוכן, להתחבר עם הכאב ולא להילחם בו.
יש אנשים שלמדו את זה אבל רק מעטים יודעים לבטא את זה כמוהו". ואז גיליתי שזה אתה. אבנר, התחברתי אליך, תמשיך כך. יורם
תגובות