הכרוב שלי
אינו סגול
בחרתי בו
לפני הכל
בתוך, עליו
שוכן אני
ואגודל
שוכן בפי
ויום יבוא
ויום ילך
אני נשאר כאן
מחייך
כרובי. רק כרובי
-
ירושלמי לכל הדעות, אוהב בעיקר, חולה רוח, ומכור לריצות קצרות בכיוון אוטובוסים . כרגע מעלה גרה (או לומד איך לביים את זה)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] היי. השארתי לך תגובה כי יש לי עבר מנצנץ עם כרובי... נחמד שיש עוד כרובים בעולם.. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! תחושה של ילד קטן עברה בי לרגע... [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא ייאמן, אבל גם אני. ערוגה מחייכת. :) [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את "בתוך,עליו" אופייני למשפטי כרובי... [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! מלהיב! [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה לא, לא הייתי בפולין או בשואה. השיר נכתב במסלול הרכבת בנחל רפאים והלאה מירושלים, וניסה לבטא את התחושה הסטטית של הרכבת דווקא, ואיך שהאדמה נעה סביבה עם המסילה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוזר גם לי אין מושג מה עשו שם, אבל כל זה מאחורינו- אנחנו עם הפנים קדימה... [ליצירה]
- [ליצירה] שמת לב (!) מאחורי הצלעות? [ליצירה]
- [ליצירה] דייק סביב 'על אף שיש ארץ בישראל', ולא שסתם יש ארץ ישראל, כלומר: במהות ישראל יש ארץ, אבל אנחנו לא משכילים לגלות אותה (ואולי גיליתי יותר מדי?) [ליצירה]
- [ליצירה] [ליצירה]
- [ליצירה] זה יוצא הפוך אם כולם נראים אותו דבר, אז כולם נקודות קטנות שחורות. אבל כשנמצאים למטה רואים שלכל אחד יש צבע. או שאולי את רוצה להיות זו שצובעת? [ליצירה]
- [ליצירה] אה, איזה כיף! כמה כיף שיש צעירים מורדים בישיבה! חזקו ואמצו זבי חוטם ושירה דייסה איכלו עת בושלה בקדרה ויום ליום יתקרב במהרה וכולנו יחדיו נשחט את הפרה. המשיכו אחרת! [ליצירה]
- [ליצירה] מחוכם [ליצירה]
- [ליצירה] דווקא בוגר. איני בטוח כי השם הוא הגדרת הדבר. השם הוא התוכן, הפנים, וקשה לי לראותו כתוחם חיצוני (על אף הופעתו בעולמנו החיצוני- הגלוי-הגלותי כנרדף למוניטין). ועוד, התוהו גם הוא הגדרה- הגדרה לארץ (ראה פשט), ולא עולם חוסר ההגדרה- שם נוח לנו לשים את אלוקים. הקב"ה מופיע, ודווקא- בעולם ההגדרות. הכתיבה עצמה גם מערפלת את ההגדרה של ההגדרה עקב היותה כתיבה תחושתית, של הרגשות, ולא נסיון הגדרה. שכן זו היתה המשימה. בברכת פרוץ גדר, ראובי [ליצירה]
- [ליצירה] why this sorrow? wait milord do not despare, for i have a cunning plan. [ליצירה]
תגובות