[ליצירה]
קראתי באיזה ספר שחמט ששאלו שחמטאים כמה מהלכים קדימה הם יודעים לחשב. קפבלנקה ענה "רק אחד - הנכון".
התשובה הזו היתה נכונה (אולי) לפני חמישים שנה, היום שחקן שסומך על אינטואיציה לא יכול לשרוד ברמה מקצוענית. אבל בחיים (וגם בשחמט) יש עדיין הרבה מקום למהלכים 'שרירותיים', שמאפשרים להתגבר על מחסום ההגיון.
ולגבי רובוטים - הם לא סובלים בכלל מההתלבטויות וניתוחים שאת מתארת. רק אנשים יודעים להתעלל בעצמם בצורה כזו.
[ליצירה]
יפה , זה מצחיק שלפני רגע שלחתי דעה "במשפט אחד " על הנושא.
כיוון שאני רואה שהעלית אותו, אעדיף לדון עליו בעקבותיך...
כתבתי כך: יכולתו של אדם להסתכל על עצמו מהצד, משביתה את כוחות היצירה שלו.
הצגת התלבטות פוסטמודרנית קלסית
אך השאלה הגדולה היא: האם אדם יכול לוותר על החשיבה מהרגע שניתנה לו?
או, משאכל מעץ הדעת אינו יכול להסיר קללה זו מעליו?
אולי כל התעלמות מפונקציית החשיבה הינה צביעות שהרי אין אדם יכול באמת לחיות חיים אינסטינקטיביים
ובכל מעשה שלו יהיה תמיד מעורב שמץ שהוא תוצאה מחשיבה (בלתי מושלמת מכיוון שמתעלמת מעצמה)
מאידך, בכול חשיבה מעורב שמץ (גם הוא בלתי מושלם מאותה סבה) של אינסטינקט ("פניה" )
ואולי...............
בכול אופן, אני אשמח שיגיבו עוד
[ליצירה]
בעזרת ה'.
בפילוסופיה לא אעסוק כאן,שכן אינני מהצולחים בדבר,
אבל אענה על התהייה בסוג של חיזוק ידיים.
ניטשה אמר ש"סופו של איש האמת להגיע לכלל הכרה שהוא משקר כל ימיו" אני חושבת,מרת כמעט (ע"ע 'בלדה על אדון כמעט וגברת כבר' לחנוך לוין.זה מתקשר ,אמנם בפן שונה,ובכל זאת-לנושא)- סופו של איש השקר (=הספק,לעניינו) להגיע לכלל הכרה שכל ימיו הוא נהג באמת מוחלטת.
זו דיברתי,
תו לא.