המצויר הוא אני, אם להודות באמת...
מי, יש לי הרגשה שייפית אותי. במציאות אני הרבה פחות... יפה? בובתי?
אבל בתור ציור שלא קשור אלי, אהבתי (:
צריך קצת יותר תלת מימדיות בחולצה, הייתי אומר.
[ליצירה]
המצויר הוא אני, אם להודות באמת...
מי, יש לי הרגשה שייפית אותי. במציאות אני הרבה פחות... יפה? בובתי?
אבל בתור ציור שלא קשור אלי, אהבתי (:
צריך קצת יותר תלת מימדיות בחולצה, הייתי אומר.
[ליצירה]
נראית לי מוכרת... : )
יש בזה משהו מוזר, לראות תגובות לפורטרט... קצת חודר, קצת מרגישים חשופים... סה"כ אבל - די כיף, נכון?
מקווה שתמשיך לפרסם יצירות...
[ליצירה]
למה השארת "ללא כותרת", כשאח"כ כתבת בטקסט עצמו "מציאות קסומה" ככותרת? אם המבנה הזה אמור לרמוז משהו, אז פיספסתי את הקטע.
השיר עצמו מאוד נחמד. מזדהה. מישהו צריך להעלים את אותה ה"יד הקסומה" ולתת לחולמים להשאר שם בשקט...
[ליצירה]
לביא, זה יפה כל כך! כותרת מעולה, שילוב של מבנה ומילים קלסיות במודרניות... אין, פשוט אהבתי! (למרות שאני קצת חשודה לתת דעתי על מעשים מטומטמים שהאהבה מביאה את בני האדם לעשות)
הלוואי תפרסם יותר.
מיכל.
[ליצירה]
יוסף, רעיון נחמד, אבל באמת התכוונתי לצד האפל יותר של משמעות הציור.
הקליפה החיצונית מתה, המבט הריק, כשכל מה שנשאר בפנים הוא דבר לא כ"כ חביב, שאחרי הרבה זמן כלוא חייב לצאת החוצה, ע"י שבירת המוסכמות, סידוק של המציאות כפי שהייתה מוכרת...
אבל גישה חיובית זה תמיד עדיף, אהבתי, תודה.
מיכל.
תגובות