MoonMan
לביא זוהר
-
"כשרוני בפוטנציה, לא משקיע מספיק"
לקט יצירות
- Can U See Death?
- WorkProcess
- Heaven is somewhere out there, but you are too afraid to seek
- Most Beautiful
- Doll
קשור אלי
- [ליצירה] האנשים למטה, על המזח פשוט מדהימים. הדיוק שלהם, הקווים. הם נראים ממש אנושיים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, זה לא איור ל"מון" של מאיר פרידמן. נחמד ששאלת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה איור ל"מון" של מאיר פרידמן? דימיינתי אותו שונה... [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי את כל החזותיות שלך וגם את כל השירים קראתי אהבתי ונהנתי תודה על כל תרומתך מאיר. שלך: חיים אכן כל העולם במה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. הזכיר לי שני דברים: המופע של טרומן (סתם ככה) ו - "כשא-להים ברא את החושך, הוא ברא לנו ירח שנראה כמה אנחנו בודדים"... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אהבתי מאוד תודה על הציור המקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ציור יפה מאוד הדיוק באנשים, מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי איזו יצירה כאן שנקראת " הנער שעל הירח" [ליצירה]
- [ליצירה] באמת טוב שאתה מתקן אותי מגאוני לזורם, אחרי שאני מתלהב מהיצירה. סבבה. זה לא גאוני. זה זורם. הטוויסטים צפויים, הכתיבה נחמדה. בידידות, לביא. [ליצירה]
- [ליצירה] כשרונית אני לא, אבל אם התכוונת כישרוני, אז תודה על המחמאה (: [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. או בעברית, נייס. הבית האחרון נותן סיום לפנים. איזה יופי של עברית, הא? בכל מקרה, היה נחמד לקבל את ההודעה מהסוכן האישי שלי (איזה מגניב שיש לי סוכן אישי?) על יצירה שלך. נכנסתי ולא התאכזבתי. אביב וסתיו, קבל צל"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שאני קצת מכיר את ההרגשה הזאת.. חריזה מצויינת, משפטים קולעים. אהבתי, במיוחד את הבית השלישי. [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מושג מהי המשמעות, אבל הכתיבה נפלאה. שני הבתים הראשונים ממש זורמים טוב, עם חלוקה נכונה. הבית האחרון פחות תופס. יש איזה שהיא מלנכוליות שקטה בשיר ("נוגעים ולא נוגעים ברוח") שאני אוהב. [ליצירה]
- [ליצירה] שם בדוי, צר לי להגיד זאת, אבל אני לא מסכים עם הביקורת שלך. עם אף לא אחת מהנקודות. אבל איש איש ומחשבתו הוא, ואיש איש ופירושו הוא, הלא כן (: ? [ליצירה]
- [ליצירה] דה וינצ'י, לשיפוטך. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מדוייק, ועדיין אחרי שני פרוטרטים נשיים, החלטתי לסיים את הסאגה לעת עתה בציור האשה היפה בעולם, לטעמי. לא משמעות ולא שום דבר, טכניקה גרידא, בשביל שאני אוכל בשקט לעבור לצייר דברים אחרים (: אני יודע שזה לא מושלם, מצאתי כמה וכמה פגמים בַּדיוק לעומת התצלום המקורי (מתוך הסרט tomb raider), אבל אני חושב שבכל זאת זו עבודה לא רעה. מה דעתכם? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא. קודם כל ניתוח קצר. האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה. בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים. סוף ניתוח. הרעיון. או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה. אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה. ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה. אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב). עזר? [ליצירה]
- [ליצירה] הרקע השחור, כמו כל הציור, הוא בעיפרון. ותודה רבה ((: [ליצירה]
תגובות