MoonMan
לביא זוהר
-
"כשרוני בפוטנציה, לא משקיע מספיק"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] האנשים למטה, על המזח פשוט מדהימים. הדיוק שלהם, הקווים. הם נראים ממש אנושיים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, זה לא איור ל"מון" של מאיר פרידמן. נחמד ששאלת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה איור ל"מון" של מאיר פרידמן? דימיינתי אותו שונה... [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי את כל החזותיות שלך וגם את כל השירים קראתי אהבתי ונהנתי תודה על כל תרומתך מאיר. שלך: חיים אכן כל העולם במה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. הזכיר לי שני דברים: המופע של טרומן (סתם ככה) ו - "כשא-להים ברא את החושך, הוא ברא לנו ירח שנראה כמה אנחנו בודדים"... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אהבתי מאוד תודה על הציור המקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ציור יפה מאוד הדיוק באנשים, מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי איזו יצירה כאן שנקראת " הנער שעל הירח" [ליצירה]
- [ליצירה] המצויר הוא אני, אם להודות באמת... מי, יש לי הרגשה שייפית אותי. במציאות אני הרבה פחות... יפה? בובתי? אבל בתור ציור שלא קשור אלי, אהבתי (: צריך קצת יותר תלת מימדיות בחולצה, הייתי אומר. [ליצירה]
- [ליצירה] נייס. הטקסטורה של העץ טובה, הטקסטורה של הציפור.. קצת פחות. ומי זה יגלי? [ליצירה]
- [ליצירה] אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא. קודם כל ניתוח קצר. האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה. בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים. סוף ניתוח. הרעיון. או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה. אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה. ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה. אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב). עזר? [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה חשוב, מה יותר? שיר יפה. שלושת הבתים האחרונים יותר, שלושת הראשונים פחות. אבל בכלליות, שיר טוב. מעורר הזדהות מצידי, יש לציין (: [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שיש בזה משהו מאוד נוקב, אבל בכל זאת הדבר הראשון שעלה לי לראש היה "כי גם אני קיבוצניק גאה..." (למרות שאני לא, אם להודות באמת) [ליצירה]
- [ליצירה] באמת טוב שאתה מתקן אותי מגאוני לזורם, אחרי שאני מתלהב מהיצירה. סבבה. זה לא גאוני. זה זורם. הטוויסטים צפויים, הכתיבה נחמדה. בידידות, לביא. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת באיחור, אני יודע... נחמד מצידך, הקריצה הזאת. אני מעריך את זה (: ציור טוב, ללא ספק. את יותר השקעת בהצללה מבדרך כלל, ורואים. זה קשור בזה שזה ציור מתוך תמונה, ולא מהראש היצירתי והנחמד שלך? בכל מקרה, זה ציור מוצלח. אולי היה כדאי אם היית הופכת את הרקע לאחיד יותר (כן, זה הרבה עבודה שחורה, אני יודע), ואז היה יותר קל להתמקד על אינשטיין. שני דברים נוספים - הפכת את הדמות ליותר קריקטורית ו"חלקה", אבל אני לא רואה בזה פגם, כי אני לא חושב שצריך להשוות את זה לצילום בדיוק של אחד לאחד, אלא לראות אם זה מוצא חן ביעניך כמו שזה. דבר שני - הצעיף לוקה בחסר, ונראה קצת כמו קישקוש שחור שבא להסתיר חלק מהציור. לסיכום - ציור מעולה, קריצה חביבה, תמשיכי כך (: [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ' תדפיסי לי פוסטר? ציור טוב. תעלי אותו בגדול יותר, לא כדאי? [ליצירה]
- [ליצירה] מקנא קלות אהבתי. טכניקה מעולה, ועניין שהוא מעבר להעתקת מציאות נטו, גם אם ריאליסטי להפליא. מעולה. [ליצירה]
- [ליצירה] * שלוש פעמים קריאה. ככה זה כשמשנים מפעמיים לשלוש. [ליצירה]
תגובות