MoonMan
לביא זוהר
-
"כשרוני בפוטנציה, לא משקיע מספיק"
לקט יצירות
- Heaven is somewhere out there, but you are too afraid to seek
- Most Beautiful
- Doll
- Younger Days
- Can U See Death?
קשור אלי
- [ליצירה] האנשים למטה, על המזח פשוט מדהימים. הדיוק שלהם, הקווים. הם נראים ממש אנושיים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא, זה לא איור ל"מון" של מאיר פרידמן. נחמד ששאלת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה איור ל"מון" של מאיר פרידמן? דימיינתי אותו שונה... [ליצירה]
- [ליצירה] ראיתי את כל החזותיות שלך וגם את כל השירים קראתי אהבתי ונהנתי תודה על כל תרומתך מאיר. שלך: חיים אכן כל העולם במה! [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד. הזכיר לי שני דברים: המופע של טרומן (סתם ככה) ו - "כשא-להים ברא את החושך, הוא ברא לנו ירח שנראה כמה אנחנו בודדים"... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי מאד מאד. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי אהבתי מאוד תודה על הציור המקסים [ליצירה]
- [ליצירה] ציור יפה מאוד הדיוק באנשים, מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי איזו יצירה כאן שנקראת " הנער שעל הירח" [ליצירה]
- [ליצירה] גאוני! אין לי כח לכתוב הרבה מילים אחרי קריאה כזו ארוכה, אז פשוט.. גאוני! [ליצירה]
- [ליצירה] עפרונות, אם לדייק. 8B לשחורים, 2B לגוונים בפנים, ותספות של 6B ו 7B כשצריך. אני שמח שאהבת. לפי מה שהספקתי להציץ בדפיוצר שלך, גם את לא בדיוק קוטלת קנים (: [ראו ערך: "דרקון (2)"] [ליצירה]
- [ליצירה] אין לי מושג מהי המשמעות, אבל הכתיבה נפלאה. שני הבתים הראשונים ממש זורמים טוב, עם חלוקה נכונה. הבית האחרון פחות תופס. יש איזה שהיא מלנכוליות שקטה בשיר ("נוגעים ולא נוגעים ברוח") שאני אוהב. [ליצירה]
- [ליצירה] Fantastic. You think I am amazingly talented?! look in the mirror, see a real talented young person :) (just going thru your works, i have to admit i havnt seen most of them) [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה חשוב, מה יותר? שיר יפה. שלושת הבתים האחרונים יותר, שלושת הראשונים פחות. אבל בכלליות, שיר טוב. מעורר הזדהות מצידי, יש לציין (: [ליצירה]
- [ליצירה] כשרונית אני לא, אבל אם התכוונת כישרוני, אז תודה על המחמאה (: [ליצירה]
- [ליצירה] בקשת המלצות? here you go: הצללות יותר טובות, כמו שעשית באינשטיין. נראה שהאור חזיתי, מה שמשטח מעט את הציור תמיד, אבל עדיין אפשר לשפר את זה. התבוננות על ציפורים ונוצות מקרוב. תגלי שהן לא קשקשים :P בכלליות, עבודה עם פחות קווי מתאר ויותר כתמים. אבל זה באמת השקעה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה, טל. גם לשלך. כל שיר.. מקסים. לצערי, לא הספקתי עדיין בחיי הקצרים לקרוא את הזמיר והשושנה של וילד. אולי פעם אני אקרא את זה (קודם את התרגום, אם יש, ואז במקור...) [ליצירה]
- [ליצירה] אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא. קודם כל ניתוח קצר. האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה. בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים. סוף ניתוח. הרעיון. או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה. אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה. ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה. אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב). עזר? [ליצירה]
- [ליצירה] "מי אמר לך שאת מוזרה ומי אמר שזה אסור ומי זרק לך איזו הערה תגידי זה סגור מי אמר לך שאת מוכרחה ומי לחץ אותך לקיר בתוך כל מישהו את יכולה לשמוע איזה שיר ... מי אמר לך שאת יכולה לתת הכל מבלי לחשוב בזיכרון ישן על התחלה חבוי לו גם הסוף" עמד ברקע הכתיבה, או שזה סתם צירוף מקרים מפתיע? [ליצירה]
תגובות