.jpg)
Can U See Death?
לביא זוהר
-
"כשרוני בפוטנציה, לא משקיע מספיק"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הממ.. אני מבין למה את מתכוונת... אני חושב שאת צודקת בשתי הנקודות. ננסה לשפר פעם הבאה (: זה ממש כיף לקבל תגובות שלך, מי. אולי אני צריך ללמוד ממך בנושא הזה P: ? [ליצירה]
- [ליצירה] רק עכשיו ראיתי שכבר הספקת לפרסם עוד דברים... ממש אהבתי גם! דמות המוות בפתח החדר מעולה ממש! אולי אבל היה יותר מתאים אם היית מצייר אותו עם מבט מפוחד, בכל זאת הוא מסתכל על דבר לא כזה נעים (לדעת רובינו : ) מבחינת הציור עצמו, רק לא הבנתי את הקטע המוצל בצד ימין למטה, זה נראה לי לא ממש הרמוני, אם תתחשב בזה שמדובר על כדור שקוע. סחטיין! מיכל [ליצירה]
- [ליצירה] ציור או רישום כלל לא חשוב! עבודה נהדרת ממש מקצועית ברם פגם בה אחד. דמעה הזולגת אינה יורדת ממרכז העין אלה מהקצה ההפוך של האף. זאת אומרת מקצה העין בצד שמאל של התמונה. במידה וזו עין של עוף ציפור כל שהיא אזי לא יתכן שתראה דמעה, מאחר ואין להם דמעות כמו לאדם. כי זהוא דבר נוסף המבדיל בינם לאדם. ציור נפלא ונהנתי מאד. תודה חיים [ליצירה]
- [ליצירה] מה? איפה אתה רואה דמעה? אני שמח שנהנית. [ליצירה]
- [ליצירה] ואגב דמעות, דמעה יכולה לרדת גם מהקצה הקרוב לאף, שם היא נוצרת. בדרך כלל משם היא יורדת. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, לא, הציור צויר בהשראת העין של אשר, במודע ובמתכוון. הוא גאון (: . תסתכל טוב, תראה את אדון מוות... [ליצירה]
- [ליצירה] ציור מדהים לקח לי קצת זמן לראות את מר מוות. [ליצירה]
- [ליצירה] גם ממך אשר העתיק? (אני לא רואה את המוות בעין, אבל העין עצמה מצויירת יפה) [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין. שילבת יפה את הבחור... העין קצת פתוחה מדי, בכוונה? [ליצירה]
- [ליצירה] סוף סוף אני רואה את המוות בעינים! (בעעעע!!! נשמע גרוע.) חס וחלילה. סתם, אבל רק עכשיו ראיתי את הדמות. אבל נראה לי הכרחי ממש לשים שם דמות שרוע על הרצפה מול המוות, ולעשות את העיין יותר פעורה באימה. משום מה היא לא נראית לי מספיק מפוחדת. [ליצירה]
- [ליצירה] אני חושב שאני קצת מכיר את ההרגשה הזאת.. חריזה מצויינת, משפטים קולעים. אהבתי, במיוחד את הבית השלישי. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני אוהב את הרעיון, למרות שאני עדיין לא בטוח מה בדיוק רציתי לומר, כי אני בעצמי מנתח את זה לפחות בשתי דרכים. תודה על התגובה (: [ליצירה]
- [ליצירה] בקשת המלצות? here you go: הצללות יותר טובות, כמו שעשית באינשטיין. נראה שהאור חזיתי, מה שמשטח מעט את הציור תמיד, אבל עדיין אפשר לשפר את זה. התבוננות על ציפורים ונוצות מקרוב. תגלי שהן לא קשקשים :P בכלליות, עבודה עם פחות קווי מתאר ויותר כתמים. אבל זה באמת השקעה. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שיש בזה משהו מאוד נוקב, אבל בכל זאת הדבר הראשון שעלה לי לראש היה "כי גם אני קיבוצניק גאה..." (למרות שאני לא, אם להודות באמת) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. או בעברית, נייס. הבית האחרון נותן סיום לפנים. איזה יופי של עברית, הא? בכל מקרה, היה נחמד לקבל את ההודעה מהסוכן האישי שלי (איזה מגניב שיש לי סוכן אישי?) על יצירה שלך. נכנסתי ולא התאכזבתי. אביב וסתיו, קבל צל"ש. [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון טוב, אבל. כל פעם מגניב אותי היצירתיות שלך, כי באמת יש לך רעיונות יפים מאחורי היצירות. אבל את תסלחי לי על קצת מילות ביקורת, נכון (: ? שני דברים עיקריים הפריעו לי. ראשית, האדם בתפקיד כלי השח-מט לא מספיק שמוט. כפות הרגליים כן, וגם המשיכה בחולצה, אבל איכשהו הוא מחזיק את הראש שלו יותר מדי בכוחות עצמו... וגם נמצא שמאלה ממה שהוא היה צריך להיות אם באמת היו מרימים אותו ככה. בקיצור, מפריע. שנית, קווי הפרספקטיבה. הם רק בכאילו נכונים, וזה ממש מפריע למי שמסתכל בתשומת לב. למשל, הקו שמתחיל בפינה השמאלית למטה, נעלם איפשהו מתחת ליד. גם שני הקווים מימין לו מתלכדים, בתיאוריה, בערך במרכז התמונה, שזה שמאלה מאיפה שציירת את ההתלכדות. בקיצור, לא כל הקווים מתלכדים לנקודת המגוז, כמו שזה נראה במבט שטחי. אבל היצירתיות שלך מוצאת חן בעיני (: [ליצירה]
- [ליצירה] אני אנסה להסביר לך, למרות שזה הורס את ההבנה העצמית של כל אחד + זה ישמע פלצני להפליא. קודם כל ניתוח קצר. האישה הזקנה (כן זו אישה) נזכרת בזמן מוקדם יותר בחייה. בית הקולנוע לא נמצא באמת מאחוריה, כפי שאפשר לראות ע"י ההפרדה של ה"הילה" שמסביב לראשה. בזיכרון יש בית קולנוע, ובו סרט קלאסי ישן עם זוג אוהבים מתנשקים. סוף ניתוח. הרעיון. או שהיא נזכרת בזמנים בהם היתה הולכת לקולנוע - כנראה עם אהובה, כפי שאפשר ללמוד מהסרט. נזכרת בימי החיזורים והאהבה בצעירותה. אם זה הרעיון, אז זוהי בעצם נוסטלגיה שמעוררת חיוך ועצב במידה שווה, וקצת מלנכוליה. אבל יתכן, שהאשה הזקנה הזו היא השחקנית בסרט. אם זהו הרעיון, זהו מבט מעט מפוכח על היופי האנושי, למרות שגם מעט מנחם. פעם היא הייתה יפה ונערצת, ועתה היא זקנה כמו שקורה לכולם. מצד שני, יכול להיות שהיא נזכרת בזה לא כהשוואה למצבה הנוכחי, אלא בסיפוק, שהיא הספיקה לנצל את ימי הזוהר שלה. ויכול להיות שהענין הוא בכלל אחר, אבל זה מה שעלה במוחי כשאני ציירתי את זה. אתה מבין, רובינהוד יקר וצעיר שלי, הרעיון מתפתח תוך כדי העבודה, ולא לפניה (לרוב). עזר? [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי. עכשיו אני אנסה להסביר למה. החלק הראשון מתחכם, זורם, יפה, בלי קלישאות צפויות (למרות ה"נופת צופי" המתקתק מדי). החלק השני נראה בהתחלה כסאטירה - מנתן לחנן, אבל אז הוא מתגלה כסאטירה בוטה וישירה, ולבסוף אתה מבין שזו אינה סאטירה כלל. נדמה לי שבגלל זה אהבתי (: [ליצירה]
- [ליצירה] מעולה. לקח לי שלוש קריאה כדי להבין את משחק המילים, או אפשר לומר.. דו המשמעות. אהבתי (: [ליצירה]
- [ליצירה] תודה תודה, טל. גם לשלך. כל שיר.. מקסים. לצערי, לא הספקתי עדיין בחיי הקצרים לקרוא את הזמיר והשושנה של וילד. אולי פעם אני אקרא את זה (קודם את התרגום, אם יש, ואז במקור...) [ליצירה]
תגובות