[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
על מה שיאמרו העולם - צ"ל על מה שיאמר העולם.
הרגש אכן חזק וברור, אבל המשלב נמוך מאוד וחבל. כשאת כותבת בתחביר כזה ובמשלב נמוך, נראה כאילו היה עדיף לכתוב את אותו דבר בלי הרווחים - כקטע רצוף.
המסקנה בסוף - גם אם נכונה, בלי קשר כרגע - ברורה מדי, וכתובה בצורה גלויה מאוד, מה שמקטין ומקהה אותה, לדעתי. ושוב, חבל.
[ליצירה]
יש סתירה גדולה בסגנון היצירה - וחבל!
"ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי" - מילים יפות.
"אה -הה" - ???????????????????? אני באמת צריכה להגיד מה אני חושבת על זה?!
היצירה עצמה לא עושה לי דבר.
[ליצירה]
יצירה מדהימה ביופיה.
תיאורים חיים, ודמויות מעניינות.
אהבתי בעיקר, את העובדה שלכל דמות מבין השלושה שתוארו כאן יש קול אחר, ודיבור אחד וצורת מחשבה שונה.
שאלה קטנה:
הבנתי את התגובה של אביאל לשם משפחתה של אודליה (שטרן זה כוכב ביידיש), אבל לא הבנתי את השימוש האחר ביידיש. כלומר הבנתי ש"זאגט לי" זה 'אמור לי', אבל מה הענין בהשמת המילה לי במרכאות, האם זה רומז למשהו?
[ליצירה]
איזה פרק מצחיק!
האביאל הזה רחפן פחד. פלא שמישהי מוכנה לצאת איתו לפגישה שנייה.
מתחיל לקשקש על נוסח הברכה, והבחורה בכלל לא מקשיבה ;-)
כשהוא מזהה סוף סוף בחורה, זה בגלל היסק מחשבתי, והוא תוקע כל הזמן משפטים ביידיש.
פשוט גדול!
[ליצירה]
למרכזניקים יש רגשות?!
(וברצינות - מגיעים לך ברכות מרובות על חשיפת העובדה שגם אתם מרגישים דברים...)
הפרק מתאר בצורה נאה את המעבר משלב ההיכרות הראשוני, לשלב הרגשי של הקשר.
[בלי-קשר, אני מרגישה שבגלל שאני קוראת במהירות, אני עפה על פני הפרקים שלך, וייתכן שאני מפספסת דברים. מה אני אמורה לעשות עם ההרגשה הזאת?]