[ליצירה]
לי קשה להנות מיצירות כאלו, גם אם הן כתובות טוב. אולי בגלל שאינני מבינה בשירה.
כואב נורא.
נורא.
בכיתי.
משום מה, בקריאות חוזרות, נדדו מחשבותי לקרקע גוש קטיף שנבתקה באכזריות.
מי ינחמנו.
[ליצירה]
על מה שיאמרו העולם - צ"ל על מה שיאמר העולם.
הרגש אכן חזק וברור, אבל המשלב נמוך מאוד וחבל. כשאת כותבת בתחביר כזה ובמשלב נמוך, נראה כאילו היה עדיף לכתוב את אותו דבר בלי הרווחים - כקטע רצוף.
המסקנה בסוף - גם אם נכונה, בלי קשר כרגע - ברורה מדי, וכתובה בצורה גלויה מאוד, מה שמקטין ומקהה אותה, לדעתי. ושוב, חבל.
[ליצירה]
אהבתי
אהבתי את היצירה, אבל לא אהבתי את כל הפירוט. כשאני מתבוננת ביצירה, לאחר הקריאה הראשונה הנדרשת, אני חשה כאילו חטטתי למישהו בקרביים, ואני חושבת שיש דרכים ליצור לאל התחושה הזאת, שבאופן אישי - גורמת לי להרגיש רע עם עצמי.
[ליצירה]
יש סתירה גדולה בסגנון היצירה - וחבל!
"ללא שליטה רצה בתבואה בין שועלים ואש בזנבי" - מילים יפות.
"אה -הה" - ???????????????????? אני באמת צריכה להגיד מה אני חושבת על זה?!
היצירה עצמה לא עושה לי דבר.
[ליצירה]
יצירה משובחת!
אהבתי במיוחד את הצורה שבה הסיפורים מתקשרים זה לזה, המרכזניקים בטוחים שאביאל מתעסק בקבלה ולכן הוא מאריך כל כך בתפילתו, אבל כאן הוא מהרהר את הפירוש הפשטי של "גומל חסדים טובים".
בנוסף - הסיפורים הקטנים שמעידים על מהותו של המרכזניק : "יאיר נזכר איך לאחר פגישתו הראשונה עם משודכתו הראשונה, אמר לאמו: "מעולם לא ידעתי שנשים מדברות כל כך הרבה..." "
והסיכום של אביאל, בסוף השיחה מאוד משעשע.
[ליצירה]
סליחה על זה שאני הורסת את הקונצנזוס, אבל היצירה לא מצאה חן בעיני.
המילים אמנם "גבוהות" אבל מתארות דבירם טריוויאלים - ללא מטרה אמיתית.
פספוס של יצירה בעיני.