א. על לא דבר.
ב. נראה לי שהפסיק חוסם את השורה, ודווקא לה יש לתת מרחב, כמו זה שיש לשקט אשר אין לו גבול.
יכול להיות שלא הבנתי את השיר כמוך, אבל בראייתי יש כאן נסיון להעצים את השקט עד כדי ש"יצרום" באזניים. לכן, כאשר נאמרת שורת השיא של השיר - תני לה לפחות את המרחב הראוי לה, שחררי אותה מזרועות הפסיק.
את תראי כמה זה יעשה לה טוב...
תודה על התגובות. אם חשבתי עליו הרבה לפני? לא יודעת, זה פשוט תחושה שיצאה ובאה לידי ביטוי פתאום. וזה היה מזמן, לפני יותר משנה. נחמד שפתאום נזכרים ביצירות מהעבר....
תודה :)
[ליצירה]
תשובה
א. על לא דבר.
ב. נראה לי שהפסיק חוסם את השורה, ודווקא לה יש לתת מרחב, כמו זה שיש לשקט אשר אין לו גבול.
יכול להיות שלא הבנתי את השיר כמוך, אבל בראייתי יש כאן נסיון להעצים את השקט עד כדי ש"יצרום" באזניים. לכן, כאשר נאמרת שורת השיא של השיר - תני לה לפחות את המרחב הראוי לה, שחררי אותה מזרועות הפסיק.
את תראי כמה זה יעשה לה טוב...
[ליצירה]
הדיוק החד כ"כ באופן מיוחד כ"כ של תיאור דבר... דבר...
דבר חזק כ"כ, רגש עד, שתמיד מפעים ומעצים כל רגש ואירוע הנילווה לו. אח, הגעגוע הקדום, אוייבנו הוותיק שחבר לריקנות ולבדידות - וכך נוצרה אג'נדה כואבת של רגש קדום וטהור.
[ליצירה]
כירושלמית גאה, רק אוסיף ואומר, שמה שעוד מייחד את עיר הבירה, עיר הקודש, מעבר לאור והנופים הקסומים, הרגשת הקדושה והרחובות המיוחדים, זה האוויר,- הוא פשוט אחר! כן, כן, באמת!!! זה לא יאמן ההבדלים.
אוויר הרי ירושלים צלול יותר מיין...
תגובות