רגעי אביב
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] והסוציאליזם?... הקפיטליזם רוצח; (ברוסיה הקומונסטית נרצחו כשישים מיליוני בני אדם) מדי שנה הוא קוטל מיליוני בני-אדם. מזהם אויר ומים. גורם לרעב ברחבי העולם. (בסין הקומוניסטית מתו ברעב עשרות מליוני בני אדם ברוסיה הסובייטית איבדו עשרות מיליוני חקלאים את רכושם,ומיליונים נוספים מתו ברעב.) הוא מנצל עובדי-קבלן בפרך; לקפיטליסט לא איכפת מעובדיו. הוא עושק אותם בחום קופח; אך בעצמו לא יאמץ ידיו. הקפיטליזם קוטל ומביא נזק; באפריקה כל שנה מתים שני מיליון בני אדם. מחלות, חרפת-הרעב, הרס-הטבע... חשבון-הדמים לא תם.(עיין לעיל.) ארצות שלמות חיות בעוני; לאנשים אין כסף ללחם עם חמאה. אך בעלי-הון משקיעים במלחמות ונשק; בשפיכות-דמים ושנאה. (בית זה מהווה תיאור מדויק של רוסיה בשנות הזוהר של השלטון הסובייטי.) הקפיטליזם הוא המפלצת, אשר מאיימת בהרס כל התבל; רק מהפכת-פועלים תשים קץ לעוול! תסיר כבלות אדם סובל! (ותשים לו כבלים אחרים, חדשים וטובים יותר.) [ליצירה]
- [ליצירה] את\ה מוכשר\ת בטירוף. אבל אולי כדאי למצוא נושאים מעניינים יותר לציור? [ליצירה]
- [ליצירה] ברוכה הבאה! השיר שלך מיוחד ויפה מאד בעיני. שיר שמצליח להישאר פשוט בלי להיות פשטני, ושזור בערגה עדינה. מקסים. רק את השורה "מלך, אתה מאושר?" לא כל כך הרגשתי מתחברת לשיר. (היא גם עומדת בסתירה מסוימת לשורה החוזרת והמדגישה:"אשריך", וגם לאוירה הכללית בשיר.) כמו כן - הייתי ממליצה לעבור על העימוד. נדמה לי שישנם כמה רווחים מיותרים בין שורות. אני שמחה מאד בבואך! [ליצירה]
- [ליצירה] אז ככה: כאשר משבצים מהתנ"ך, השיבוץ נעשה מתוך הנחה שהקורא מכיר את המקור. כך גם, לפעמים, בשירי מחווה למשוררים אחרים, או כאשר מתייחסים לשיר אחר. (פראפרזות, פארודיות, או ארמז) בכל המקרים הנ"ל קיים יחס בין המקור לבין השיר החדש מבחינה רעיונית, ולא נעשה שימוש מקרי במילים של מישהו אחר. בנוסף, על התנ"ך לא חל חוק זכויות יוצרים, כמו גם על כל דבר שנכתב לפני למעלה משבעים שנה. כך שתיאורטית אף אחד לא יכול למנוע בעדך לכתוב בעצמך את שירת חנה. אבל תסכימי איתי שעדיין זה לא יהפוך את הכתיבה שלך למקורית, נכון? עד כאן דעתי הקטנה. וחוץ מזה, התייעצתי עם אנשים שמבינים בעניין יותר ממני, ואני שמחה לקשר לדעת הגדולים: [ליצירה]
- [ליצירה] את כל כך, כל כך נהדרת. אני אוהבת במיוחד את איך שאת משחילה את החרוזים, בטבעיות זורמת. ואת: "אתמול נגני כינור עמדו בגזוזטרה של החלום" ואת: "עוד ישמע. שמעת?" ואותך. [ליצירה]
- [ליצירה] עצוב... ויפהפה. אין מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] נכנסתי בעקבות התגובה של אמילי. למעשה - חשבתי שמדובר בשיר אהבה בנאלי, עד שהגעתי לשורה האחרונה, שהעלתה חיוך על פני- בהחלט נחמד. ומצד שני - לא הייתי מסווגת כ"שירה". בכל זאת, דרוש יותר משורות קצרות ופאנצ'ליין כדי להפוך קטע לשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] צודק. [ליצירה]
- [ליצירה] צודקת, אבל מבחינת היצירה הייתי מצפה ליותר. (משהו כמו התגובה שלך, למשל, שהיא מפורטת, בהירה ומנסחת היטב. [ליצירה]
- [ליצירה] לו רק יכולתי. [ליצירה]
תגובות