רגעי אביב
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לדעתי יש כאן יותר משיר ילדים. הסוף מצוין. ההתחלה קצת... יותר מדי. אפשר לקצץ בקלות כמה שורות. (סודה של השירה, בעיני, הוא התמציתיות.) ואת הכותרת ראוי להחליף בשם מתאים יותר. ואם אפשר, כזה שנותן זוית אחרת לשיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ווואו! מצטערת, אבל אין לי משהו אחר להגיד. [ליצירה]
- [ליצירה] איך זה יכול להיות? שאני הראשונה שמגיבה על שיר כל כך יפה?? [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו, אחרי שהכל נגמר, אני מרגישה שהתמונה הופכת ליותר ויותר כואבת. כבר מזמן לא ראיתי מישהו עם צמיד של "צה"ל אנחנו איתך", וזה כבר לא רק הקונפליקט של האם אנחנו אוהבים את צהל ומזדהים, אלא חד יותר - האם באמת צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים? אודיה, אשמח אם תגיבי. [ליצירה]
- [ליצירה] קצת משוחדת... ובכל זאת - זה שיר מעניין מאד, שקורא ליתר העמקה. הבית השלישי והחמישי מבריקים. קצת על החריזה - אמנם כל השורות חרוזות, אבל חריזה שמסתמכת על הטיות-ריבוי היא פחות טובה, בדרך כלל. עדיף למצוא חרוז מקורי על פני חרוז סיומת "ים" ו"ות". ניצן (ממחזרת הערות שהיא עצמה קיבלה לא מזמן) [ליצירה]
- [ליצירה] אני כבר לא מופתעת מה"וואו" שיוצא לי בסוף. זה פשוט חלק אינטגרלי מהסיפורים שלך. [ליצירה]
- [ליצירה] הקפצה לכבוד פסח. תיהנו. [ליצירה]
- [ליצירה] האמת היא שהצלחת לגרום לי לחייך עם הבעלת בית הסתומה הזו... ורק אחר כך נסחפתי לתוך הכאב של הסיפור הזה. אהבתי את הדימוי לכדור שנורה מאקדח. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה, זה פשוט יפה!! מנסיון, זה לא קל לצלם חול, והתמונה הזו יצאה נהדר - האור בכיוון הנכון, כך שרואים כל תלולית בחול בצורה מדויקת ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] ערוגה, אני לא מסכימה איתך. אני חושבת שיש בתמונה הזו אמירה, ולכן פרסמתי אותה. זו הסיבה שקראתי לה בית כנסת ולא שוק או סלון, כי בתור שוק או סלון באמת אין בה משמעות. ולא הבנתי מה אמרת בקשר לפוקוס - אם היה פוקוס היא לא היתה טובה, ובלי פוקוס היא לא מצדיקה את עצמה. מה יותר גרוע? [ליצירה]
תגובות