[ליצירה]
זה בלי פלש. האמת, שמתי לב שיש שם שמש על השמשה (אמאלה כמה שי"נים!) אבל לא חשבתי שזו תהיה התוצאה. חשבתי שזה יהי פיצוץ קטן יותר (כרגיל כשרואים השתקפות של שמש, או שזה יהרוס לי את התמונה.
תודה.
[ליצירה]
גליה - תודה, ותאמיני לי שגם אני רציתי נעילה אופטימית יותר.
ידידה: תודה רבה על דבריך המחזקים. (אם כי, הפספוס והאשמה בשיר, יותר משהוא מתייחס לכך שלא דאגתי למלא את פורים בתוכן הוא מדבר על כך שאטמתי את עצמי מלהיות כלי לאור.וגם אלו לא הגורמים היחידים לעצבות.
ואני חושבת גם שבשביל להשליך את עצמך באופן כזה, ולסמוך על הקב"ה שיעשה בשבילך את העבודה הרוחנית צריך להיות ר' נחמן.)
אבל בכל אופן דברייך עודדו אותי עד מאד - תודה!
[ליצירה]
הרבה יותר טוב.הייתי שמחה לדעת מה העניין בצביעה הקבועה של השירים שלך בכחול ואפור.
כיון שכל השיר מורכב מהדימויים שלך לעצמך, לא מובנות לי שתי השורות האחרונות: "ואנוכי כחלות הממאן להיפתר". - האם זהו ניגוד לשאר השיר, או דימוי נוסף?
והערה קטנונית אחרונה: כיון שעלים הם ממין זכר, הם נערמים במחברת ולא נעלמות. אם כיוונת ל"כל מילותי", צ"ל "כל מילותי כעלי שלכת נערמות במחברת."
[ליצירה]
עכשיו, אחרי שהכל נגמר, אני מרגישה שהתמונה הופכת ליותר ויותר כואבת.
כבר מזמן לא ראיתי מישהו עם צמיד של "צה"ל אנחנו איתך", וזה כבר לא רק הקונפליקט של האם אנחנו אוהבים את צהל ומזדהים, אלא חד יותר - האם באמת צה"ל וההתיישבות הם לא אויבים?
אודיה, אשמח אם תגיבי.
[ליצירה]
קצת מוזר, כי במקור זו נבואת פורענות וכאן את הופכת את זה למשאלת לב..
בדרך כלל כאשר מוסיפים שיבוץ המטרה היא לקשר את התחושה מהפסוקים עם התחושה של השיר, וכאן זה בעיקר יוצר תחושה מבולבלת.
[ליצירה]
הבנתי...
רק תדאג ללכת לאבחון מהר ותוכל לקבל אישור ל"התעלמות משגיאות כתיב" .
ואני אוכל לקבל תוספת זמן - הבנתי אחרי מיליון שנה בערך - אבל לבד... טוב, בעצם אחרי שקראתי את כל התגובות.
תגובות