רגעי אביב
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא, זה בגלל הסורק. <שפה תחתונה משורבבת למעלה בדכאון מיואש> [ליצירה]
- [ליצירה] כולל מה שנראה כטעויות הקלדה? יש סיבה לכך? ("להשתטה", "התחחיל"...) [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט לכך התכוונתי, ומדהימה אותי היכולת שלך להבין את מה שלא נכתב. (איבדתי בן-דוד באותו פיגוע.) [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, עצוב. גרם לי להיזכר בביקור האחרון שלי שם. שורה ארוכה של קברים קטנטנים. ולא רק הם.הרוב המוחלט של הטמונים שם הם למטה מגיל שלושים. אני זוכרת שחיפשתי נואשות קבר של מישהו מבוגר, משהו שיוכיח על אחיזה בחיים.. [ליצירה]
- [ליצירה] אוה. בועות סבון זה פשוט דבר... מושלם. אחד מפלאי הבריאה הכי יפים. כל הכבוד שהצלחת לצלם!! את יודעת כמה פעמים ניסיתי לצלם בועות ללא הצלחה? אני כרגע במצב ירוק-סגלגל מקנאה. את יכולה להסביר איך עושים את זה? [ליצירה]
- [ליצירה] נכון. התכוונתי לפסל, לא לצילום. אם כי לדעתי גם הצילום לא כל כך גרוע. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לאמילי, בשתי ההערות. [ליצירה]
- [ליצירה] אני אגיד את זה בפשטות, ובצורה הכי עדינה שאני יכולה: לך לעזאזל. עכשיו, אחרי שנרגעתי: בבתים האחרונים יש אמת. אבל הבתים הראשונים לא ראויים לשום תגובה מלבד זו שהגבתי לעיל. [ליצירה]
- [ליצירה] התחברתי רק בשביל להגיב על זה.. נפתח במובן מאליו: מצמרר, וכתוב נהדר. הדסיות אופיינית עם ניחוח אלתרמני. ונעבור לשלב השולי והקטנוני: נדמה שאת מוסיפה דימויים פשוט כי נראה לך שהם צריכים להיות שם. "מהרוח המייללת כמו עשן [עשן] בין הקרשים שהתרככו." זה "מובן מאליו" שלא יכול להיות שיר שואה בלי המילה עשן - אבל הדימוי כאן לא מתאים, מיותר ומבלבל. גם ההדגשה "מתים כמוני" - לא נצרכת. הרמיזות חזקות מספיק, הרבה יותר מהבוטות. (חיפשתי למצוא את השורות שתפסו אותי. התשובה היתה - הכל חוץ מהנ"ל.ובעיקר הבית הראשון והשביעי. ) [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ומחכים. [ליצירה]
תגובות