רגעי אביב
ניצן ופרח
-
אני בן אדם. הפתעה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] שניהם, חוששתני. [ליצירה]
- [ליצירה] את כל כך, כל כך נהדרת. אני אוהבת במיוחד את איך שאת משחילה את החרוזים, בטבעיות זורמת. ואת: "אתמול נגני כינור עמדו בגזוזטרה של החלום" ואת: "עוד ישמע. שמעת?" ואותך. [ליצירה]
- [ליצירה] * (ניצן. רואה כוכבים.) [ליצירה]
- [ליצירה] יש כאן הרבה ייאוש שמתחבא מתחת לקליפה הדקה של המילים. לענ"ד היה אפשר לפתח יותר, כי השיר הזה נגמר כל כך מהר עוד לפני שמספיקים להרגיש אותו. "בראשיתיותה" בסדר גמור, אבל "יללות הנחשים" דווקא לא כל כך מסתדר. מה שברור זה שיש לך כשרון. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שמה שעשית מהסרטים הכחולים העלה בי דוקא חיוך, זה ממש יפה, נכון, וכואב. את כותבת נהדר. [ליצירה]
- [ליצירה] את\ה מוכשר\ת בטירוף. אבל אולי כדאי למצוא נושאים מעניינים יותר לציור? [ליצירה]
- [ליצירה] רדף - גם אני משנה מילים. אבל כשיש לי סיבה. והקורא _מבין_ אותה, ולא רק מהרהר:"הו, כמה מרשים. יש כאן אקספרסיוניזם הגירתי המתבטא בדסטורציה לירית, כמה חבל שאני לא מבין את משמעות הביטוי "קרבות,הבלתי – פוסקייה",אך זה ללא ספק, מעניין ביותר". ואגב, שמואל משנה את הדקדוק העברי כרצונו גם בהודעות סתמיות, ולא רק בשירתו. [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר קצר: זו הגרסה החזותית לשיר שלי - כמו חמנית. תמי, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אם כן, אני סבורה כי "עוולה" איננה המילה הנכונה לתאר את ההתנהגות של הנמענת. אני בטוחה שאת יכולה לדייק את השיר יותר, כך שנוכל, כקוראים, להבין את כוונתך. [ליצירה]
- [ליצירה] קשה לי להזדהות עם התוכן, אבל השפה שלך נהדרת. במיוחד אהבתי את:"סמוכים מאוד לעצמנו". אשמח לקרוא עוד! [ליצירה]
תגובות