מעולם לא הייתה שם אהבה.

זה התחיל כניסיון בריחה מבדידות

המשיך בסוג של נחמה,

אחר כך הייתה קצת תשוקה ותאוות

שמורות להן על אש קטנה.

אחר כך הגיעה תחושת שייכות

וקצת משמעות בפרוטה,

ביתיות, חמימות,בריחה מהמציאות,

והתרוממות רוח שקטה.

אחרי שכוס נשברה

הגיעו שמחה,

אשליה,

התפכחות, קצת סתירות,

אחר כך הגיעה שותפות פיננסית,

ונתח נכבד וארוך של פשרות.

הייתה התרגשות,

והייתה שם הורות,

היה שם גם חום אנושי.

אחר כך מעט עצבנות,

מחילות מהירות,

ויחס אישי.

הייתה שותפות גורל,

טיפוס משותף,

ושילוב של כוחות,

ושיגרה ארוכה מרירה-מתוקה,

אינרציה של הרגשות.

ואחרי 50 שנה,

בחתונת זהב,

בעיניים חמות ורכות,

הייתה שם תחושה של הישג,

זכרונות עמומים,

ושבילי דמעות דקיקות.

אבל מעולם לא הייתה שם אהבה.