איך אתה יכול להיות כזה בלתי רגיש ולהתייחס לזה רק כסתם תמונה!
אתה לא רואה, ילד/ה כלוא/ה בידי המשטרה
ילד/ה! על מה, מה עש/תה?
ולניצן ופרח, אין ספק שתפסת תמונה חזקה ומפלילה.
בצחוק, יקירה! זו תמונה יפה לכשעצמה. (פעם ניהלנו דיון בהקשר לאיזו יצירה על האם בימוי של תמונה גורע מאיכותה או מהאומנות שבה. ואולי אני מתבלבלת וזה היה לפני זמנך.. ).
א. לא זוכרת דיון, אני כן זוכרת שאמרתי בתגובה ליצירה מסוימת שהביום גורע מהמשמעות - בהקשר הספציפי. ויכול להיות שזה כך גם במקרה הספציפי הזה - אני לא חושבת שאפשר להגיד דברים כאלה באופן גורף.
ב. התמונה לא בדיוק מבוימת, התכוונתי להגיד שהילדה לא באמת עצורה - היא נכנסה לניידת מרצונה ואני קראתי לה להציץ החוצה ואז צילמתי. (זו אחותי, דרך אגב.)
[ליצירה]
ישי!
איך אתה יכול להיות כזה בלתי רגיש ולהתייחס לזה רק כסתם תמונה!
אתה לא רואה, ילד/ה כלוא/ה בידי המשטרה
ילד/ה! על מה, מה עש/תה?
ולניצן ופרח, אין ספק שתפסת תמונה חזקה ומפלילה.
[ליצירה]
בצחוק, יקירה! זו תמונה יפה לכשעצמה. (פעם ניהלנו דיון בהקשר לאיזו יצירה על האם בימוי של תמונה גורע מאיכותה או מהאומנות שבה. ואולי אני מתבלבלת וזה היה לפני זמנך.. ).
[ליצירה]
א. לא זוכרת דיון, אני כן זוכרת שאמרתי בתגובה ליצירה מסוימת שהביום גורע מהמשמעות - בהקשר הספציפי. ויכול להיות שזה כך גם במקרה הספציפי הזה - אני לא חושבת שאפשר להגיד דברים כאלה באופן גורף.
ב. התמונה לא בדיוק מבוימת, התכוונתי להגיד שהילדה לא באמת עצורה - היא נכנסה לניידת מרצונה ואני קראתי לה להציץ החוצה ואז צילמתי. (זו אחותי, דרך אגב.)
[ליצירה]
הרבה יותר טוב.הייתי שמחה לדעת מה העניין בצביעה הקבועה של השירים שלך בכחול ואפור.
כיון שכל השיר מורכב מהדימויים שלך לעצמך, לא מובנות לי שתי השורות האחרונות: "ואנוכי כחלות הממאן להיפתר". - האם זהו ניגוד לשאר השיר, או דימוי נוסף?
והערה קטנונית אחרונה: כיון שעלים הם ממין זכר, הם נערמים במחברת ולא נעלמות. אם כיוונת ל"כל מילותי", צ"ל "כל מילותי כעלי שלכת נערמות במחברת."
[ליצירה]
על מה מדברים גלי הים
על מה הם חושבים כשהם גואים בקצב
וכשהם נוסכים רוגע ושקט
האם הם חושבים על האדם
והאדם נסער כמו גלי הים --->לא הבנתי מה ראית להתחיל את הבית בו' החיבור.
רגשותיו מתערבבים עם המציאות
ומאורעות אשר פוקדים את תקופות חייו
עולים, יורדים, שוטפים ופוצעים.
גלי הים מגיעים אל החוף
וכאב האדם צורב עד הסוף -->אם בתוך שיר שלם אתה חורז רק שתי שורות ראוי שתהיה לכך סיבה. לא מצאתי אותה.
האדם עומד ומביט אל הים
נסער ונפעם מהמיית גליו
והאדם האם ישבר מול הגל הסוער -->כנ"ל. ו' החיבור מיותרת.
והאם גל גואה ישבור את האדם
איך הים הגדול סוער בתוך לב האדם פנימה
ומאיים להציף את חייו
הים והאדם כאחד הם
מנוחה אינם נותנים לעצמם
האדם עומד אל מול פני הים
והים מושיט אליו ידיים
באופן כללי לקחת רעיון נחמד, אבל שוב: רעיון מוכר. ושירה ראוי לה שתחדש, שתיתן אמירה אישית ויצריתית של הכותב. וגם בתוך השיר עצמו החזרות המרובות על הרעיון המרכזי אינן תורמות אלא להפך.
(ככל שהרעיון מובע בצורה תמצתית ומינימליסטית יותר - הוא חזק יותר)
[ליצירה]
אכן, כתיבה מקסימות ומטאפורות נהדרות.
את השורות הראשונות אהבתי מאד. בהמשך הטון השירי קצת אובד, אבל הכתיבה עדיין בהירה ויפה. ("להתכרבל בתוך סופה" - דימוי נהדר.)
שתי השורות האחרונות הרגישו לי קצת תלושות, ובעיקר מנוסחות ברמה נמוכה בהרבה משאר השיר, לדעתי שווה להשקיע יותר בסיום.
בהצלחה, שמחתי לקרוא את השיר הזה!
תגובות