[ליצירה]
אני יתנדב ברשותך ,
תמצאי נושא כתיבה שהוא מעבר ל"אני" "הוא"
תרחיבי את האופקים- תגעי בשמיים , באדמה ,ברוח.. ותקראי את "לא אני הוא האיש" של אלכסנדר פן" ואז..
ורק אז תבריאי.
(וכמובן למצוא בחור אחר יאיץ את התהליך בכמה דרגות:)
[ליצירה]
צודק,,,זה חרא של שיר אול בול קול
איפה היין החדש איפה הצעירות חסרת הדאגה את מעיזה לשטוח בפנינו עצב?@@#
את לא פה כדי לקטר את פה לחיים כדי שתביני את זה
בן
(החריזה חזקה)
[ליצירה]
אני לא יודעת איך להגיב בדיוק...
אני אעשה כמיטב יכולתי
לוגן לוגן- למה לקרוא לזה שירה?
כי ככה ה-ת-ח-ש-ק לי :)
ובן שרם- אם הייתי מבינה את המשמעות של המשפטים חסרי פואנטה מתגובתך , הייתי חכמה מספיק כדי להגיב...
איך אתה מעז להגיד לי איך להרגיש ועל מה לכתוב?
כל טוב....
[ליצירה]
אז את כנראה לא באמת אוהבת את הבחור החדש... כשתאהבי אותו באמת, לא תחשבי על אף אחד אחר (אפילו אם זה היה מישהו שהיית איתו 20 שנה ויותר...)
שיהיה לך רק טוב והמון אהבה (-:
[ליצירה]
וכמו שבן אמר, הרי בעוד שבוע אני באמת אתחיל לעבוד...(חודש, אבל מי סופר)
ואחר כך צבא בע"ה:)
ככה שגם אם אני אתמכר, המציאות תוציא אותי מזה
:) בכיף אני אומרת...
בן, הכל קורה..הכל ביחד!
אני אכתוב לך ..
:)
[ליצירה]
תודה לך חלמונית!
על התגובה ובמיוחד על העצה.
אני יודעת שזו הדרך הנכונה, להקשיב להיגיון.
אבל הרגשות שלי חזקים יותר מכל היגיון בריא.
אני חלשת אופי כשזה נוגע לאהבה, וחבל לי על עצמי.
תודה !
:)
[ליצירה]
וואו...
איך רק עכשיו נתקלתי ביצירה המדהימה הזו ...
כמה רגש..כמה כאב..
פשוט מהמם!
מעורר הזדהות רבה.
צר לי בשבילך.
"עד כמה היה בי לתת לך...
אילו רק היית לוקח"
כמו בשירה של נורית שחר, משפט עמוק כל כך שאימצתי לעצמי מזמן.
תודה לך, מורן.
[ליצירה]
וואו.
בן, גרמת לי לחיוך הראשון של הבוקר בתקווה שימשך כך כל היום.
השיר מדהים וכ"כ נכון.
גם אם קצת כואב עכשיו, בעתיד בטוח יהיה טוב!
כי אכן, שום דבר לא נמשך לנצח...
תודה!
שבת שלום, מורן:)
[ליצירה]
זו אני,
התחברתי נורא לשיר, אני חושבת שהוא כנה, אמיתי, מרגש וכתוב בצורה נפלאה.
לדעתי, כמה שלא יהיו אוהבים סביבי, משפחה או חברים, בלי אהבה של בין זוג, אני תמיד ארגיש לבד.
תודה!:)
[ליצירה]
[ליצירה]
אביטל,
כן, זה כביכול מנקודת המבט שלי.
זה סיפור על בחורה שחבר שלה הכה אותה בסתר, ואף אחד לא ידע כי היא פחדה לספר, עד שבסופו של דבר הוא רצח אותה באכזריות.
נכתב בהשראת סיפורה של עינב רוגל ז"ל שנרצחה על ידי החבר שלה באותה התקופה, גלעד.
(למי שמכיר את הסיפור המזעזע.)
מורן.
[ליצירה]
תודה!!!
חיים ו"זו אני"..
התגובות שלכם ריגשו אותי נורא.
אני שמחה שאהבתם:)
"זו אני", בהתחלה התלבטתי אם לפרסם שמות כדי שלא יווצר מצב שהקוראים יזהו..אבל אז הבנתי שאין לי מה להסתיר, להיפך, אני מתגאה.
שוב תודה לכם.
:)