[ליצירה]
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
[ליצירה]
זה לא נאמר מתוך עצבים,חלילה! אלא מתהייה אמיתית- הרי המיקום בו צולמה התמונה לא מתבטא בה, אין אפילו רמז לנוף, אז לא ברור לי למה זה פרט חשוב.. אלא אם כן זו סקרנות,ואז זו סיבה מספיק טובה :-)
[ליצירה]
חזרתי שוב להתפעל מחדש. החול- בדיוק בצבע הנכון (יש שם פלאש? איך זה יצא כ"כ בהיר?) , הצב והמים- ניגוד/שילוב שמשחרר את עולם המחשבות לנדידה ארוכה, קומפוזיציה מדויקת, תפיסת רגע. אין לי אלא להצטער שלא אני צילמתי את זה :-)
[ליצירה]
בצחוק, יקירה! זו תמונה יפה לכשעצמה. (פעם ניהלנו דיון בהקשר לאיזו יצירה על האם בימוי של תמונה גורע מאיכותה או מהאומנות שבה. ואולי אני מתבלבלת וזה היה לפני זמנך.. ).
[ליצירה]
נפלא ממש!
הצלחת להימנע מחשיפת-יתר בחלק העליון, וגם לתפוס את היצור כשהשמש מוטלת עליו בעדינות-ללא סינוור.
והתוכן..פשטות כזו שאפשר למצוא רק ביצורי חורף, שנולדו להצטנפויות.
את בסדר את :-)
[ליצירה]
מסכימה עם ערוגה (אם הבנתי אותך נכון). יש 2 דרכים לצלם צלליות: או שהדמות חשוכה לחלוטין ואפשר לראות רק קווי מיתאר, או שהדמות מוארת באור רך ואפשר לראות פרטים. בפורטרט כאן השתמשת בשתי השיטות יחד.. זה חדשני, מעניין, ואם לכך התכוונת-אתה יכול להיות מרוצה מהתוצאה.
[ליצירה]
יאיר, זה אכן צד שני של הבעיה- שנים של הרגלים רעים גרמו גם לנו הנשים לחשוב בצורה מעוותת, לפחד במובן מסוים לעורר פרובוקציה במעשה לגיטימי (אפילו כאשר חותמת רב עליו!).
אוף.. כ"כ כואבת את הנושא.
תגובות