תחנה זרה
יושבת על התרמיל שלי
וגופי רועד מקור.
נזכרת בשיר שקראתי
על מציאות שלא עמדתי בה,
בחילה.
שמים קודרים
קר לי.
הירח מתחסר
ואני מחסרת אותי
מעצמי
מה נשאר לי.
שמים רחוקים.
*
אני קמה וקופצת במקום
כדי להתחמם
מחבקת את עצמי.
במקום הזה
יש אותי
למעלה למטה למעלה...
הירח שלם,
הוא רק לא תמיד מצליח לבטא את זה
תחנה קרה
איך הגעתי הנה?
אני מכירה מקומות חדשים.
זה לא הבית שלי,
אבל אני כאן.
גם הירח עוד מעט (טוב)
יתחדש.
(י"ז בחודש)
תגובות