הרבה דמעות נוצצות לי בעינים,
ומי ידע אם של עצב הן
אם של שמחה,
ואדם חכם אמר אולי פעם,
שלנפש תמיד הן גשמי ברכה.
רן *
-
"La vida es del color del que yo quiera verla..."
(החיים יהיו בצבע שבו אני ארצה לראות אותם)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- ואני שמעתי על מישהי שהיתה בפולין והמשלחת שלה קבעה עם קבוצה מישיבה תיכונית בבית-כנסת, שלא הגיעה, ולכן רבני הקבוצה התפללו בעצימת עיניים בקידמת בית-הכנסת. וזה שאמרת שיש דעות, משמע שיש גם דעות שמותר. לי אין מושג בעניין, פשוט אם התפללנו כך כשהיו ארבעה רבנים במשלחת, כנראה שלדעתם זה אפשרי. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חמוד, חמוד :) אבל חיריה זה בצד שמאל, אם אתה בא מירושלים! [ליצירה]
- [ליצירה] --- יו, התגובה הזאת מצחיקה. הולך לספר עליה לכולם.... [ליצירה]
- [ליצירה] --- היצירה שלי זכתה לעדנה. ממני - סנדלים. סנדלי שורש מרופטים. לא נעליים. איכסה נעליים. והיום אני פשוט הולך בלי סנדלים, בד"כ. (בתפילה יחף, בדרך מסונדל) --- ינקי, תודה. :) ומילוני, זה נשמא דווקא מעניין. לסדק קוביה הונגרית עם כפות הרגליים. יש לי קוביה הונגרית מהחורף שעבר בכיס של הז'קט. 3*3. בחורף הבא ימשיך רומננו הלא פתיר. [ליצירה]
- [ליצירה] ---- וואו, השיר הזה מקסים לחלוטין, ואני מוסיף אותו לרשימת היצירות האהובות עלי. (על-אף שאני לא מסכים לחלוטין עם ביטול האני הפרטי העולה מתוכו) [ליצירה]
- [ליצירה] --- אני עייף, אז לא הבנתי. בלי השיער אני לא אותו אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] כשאני לוחץ על כותרת התגובה עולות כל מיני כותרות שכתבתי, אבל שום כותרת לא מתאימה לזה. כשאתה נמצא במצב מסויים ולא יכול לשנות אותו, אתה יכול להיות אופטימי ולהיות פסימי. ככה זה כשיש פקק, כשיש בגרות מחר ואין כח וכו'. ותמיד יותר טוב להיות אופטימי - כי הפסימיות סתם פוגעת. ובבחורה הזאת, למרות הכל, יש ניצנים של אופטימיות. (והערה: שתים-עשרה שנים, לא שנים-עשר.. לפעמים אנחנו צוחקים על טעויות כאלה:) [ליצירה]
- [ליצירה] --- לכן בדיוק הניסוח, רק מפני, ולא ולו רק מפני. [ליצירה]
- [ליצירה] --- כן, זה באמת נוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] --- מי ייתן וכולנו נלמד מפחים שכאלה. :) [ליצירה]
תגובות