[ליצירה]
....
הלואי והייתי מבינה כדי להגיב לך.
אז אני פשוט נשענת על תגובות האחרים.
לגוד, אמנם אני לא מבינה בזה מדי,
אבל אם זיהיתי נכון, המגן השמאלי העביר "בקשתית אדירה" לחלוץ הימני..הייתה שם מסירה.
[ליצירה]
זה בדיוק העניין.
המסירה הייתה בהתחלה, והוא בשלו.
הוא היה עם אש בעיניים, המשיך והתקדם. רץ, רץ לכיוון השער שעמד לפניו.
אף אחד לא הפריע לו בדרך, כי "כולם נשארו מאחור". את הנבדל כבר מזמן ציינו, והוא לא שם לב.
את השנינות אני לא יכולה להסביר לך. לצערי גם אני לא הבנתי אותה.
ולצערי הגדול יותר, נראה לי שאין מי שיסביר לך, כי היצירה פורסמה לפני כמעט 4 שנים. ספק אם המחבר עדיין "בינינו", מה שנקרא.
אולי נמצא תשובות מהמגיבים שכן הבינו...
[ליצירה]
משה, שיר מאד יפה ורומנטי!
אם כי אני אישית קצת התבלבלתי...
אתה מציין שלאהוב אותה זה כמו לכתוב שיר,
אבל פירטת "דימויים" כאילו אתה כותב לה סתם טקסט.
השורות, נקודות, פסיקים וכמה סימני קריאה- יכולים להופיע אפילו בסתם כתבה בעיתון.
מלבד החרוזים והבית שהזכרת בסוף, אין שום תזכורת לכך שלאהוב אותה זה כמו לכתוב שיר.
מה שהם גם מופיעים רק בסוף ולא "מתערבבים" עם שאר השיר.
הייתי ממליצה בכל זאת להוסיף עוד קצת שורות, או לשנות { אבל אני לא אוהבת שמשנים:( }, כדי שיהיו קצת יותר אזכורים לכך שלאהוב אותה זה כמו לכתוב שיר...
זו רק המלצה כמובן..מי אני, "כתולעת קטנה באדמה" שתאיר את עינייך?...הנך מוזמן!(:
יום טוב ושמח!
[ליצירה]
וואי מדהים.. כולי צמרמורות..עדיין...
השיר באמת מדהים, התוכן..
אבל קצת הבעת בכתיבה חוסר אמונה במה שאתה עצמך כתבת..
כאילו אתה לא שלם עם מה שאתה כותב, או עם האבל..
אבל באמת שהשיר מהמם!.. כל הכבוד!