על הרגשות החזקים כמו מפל מתפרץ,

רחבים כמו אוקיינוס

וחודרים כמו טיפה עקשנית

שבבת אחת

התאספו מכל קצוות הגוף

וטיפסו את דרכם אל גרוני,

שם הם יושבים וסוכרים את הנשימה.

על התמונות שהדחקתי

שייפיתי

ששיניתי

שמציפות את תודעתי

ומתהלכות מנופחות כאדונים

על הפחד.

על הפחד מכל מה שיש לי,

ושאין לי חזקה עליו.

על הבהלה מהידיעה שאוכל להתמודד,

שמא היא מקרבת אותי אל ההתמודדות.

ושקבלת הדין

תזמין אותו להתקיים.

על חוסר האונים

על החוסר

על האובדן

על השבירה

על הפרידה,

כי החיים חזקים יותר מהכל.

על אלה נפשי בוכיה.

לבי יורד מים,

כמו מפל מתפרץ,

ים אינסופי,

דמעה עקשנית.

שבבת אחת,

ולאורך כל החיים.