מה לך מרים ותתעטפי בתופייך,

תכסי על משבריי גלייך

בתרועת שופר חנוקה,

כקול זעקה מרה.

ריקדי  נשמתך

על גרגירי ים נידפים

פיצעי רגלייך,

על שברי צדפים אבודים -

מחול הכאב המתעתע.

מעיין דימעותייך כנחל חיים

לכל אותם המתאוננים -

שותים בצמא את כאבך,

לוגמים כסוסים מדמך.

שיר בכייך, מרחף על הגלים,

נישא אליי, למרום המצוקים.

בוכה אני איתך מרים,

גם אני כמותך,

מתכסה בתופים.