כה דלות הן מלותיי חיוורות פנים, שדופות בשר, אין בהן, ולו מעט מכל שללבי יקר. דיו יכתים את לבבי ואף על כן אוסיף כתוֹב. לא לזאת צמאה נפשי אך לא אחדל בַּרך- כי טוב.