[ליצירה]
חי חי חיחחי
חי חי חי חי חי .......
מילה אחת ומליון תגובות, ברק יהונתן, אני מכריזה עליך בזאת רשמית ליוצר שקיבל הכי הרבה תגובות ליצריה. (או מילה... איך שאתם רוצים...)
[ליצירה]
הדמיון מהווה לנו מפלט מכל אשר נחפוץ, מהחושך אנו (או חלקנו) נאחזים באור ובצבע שהדמיון נותן לנו, אבל טל, כשזה הופך להיאחזות האם זה טוב? הצבעים של הדמיון טובים הם, אבל הם לא אמיתיים, וכשאנו נאחזים בהם זה הופך(אין לי מושג איך להדגיש את המילה הופך...) את העולם שלנו ליותר שחור ויותר אפרורי מאשר הוא ובאמת, בחלום אנחנו אדונים לעצמינו ועוד יותר מזה, לעולם שמסביבנו, זה מה שאנו באמת רוצים? להיות התסריטאים של החיים שלנו? לדעת הכל? לשלוט בהכל? ואם נשקע בדמיון ונאחז בו איך נברח ממנו אח"כ? מי יחזיר לנו את החיים האמיתיים שלנו?
גם אני כזאת, ויודע ה' כמה מאמץ עד שיצאתי מהעולם שחשבתי שהוא באמת שלי- כי הוא היה בשליטתי. אשמח לתגובה.
[ליצירה]
אני תוהה, נדמה לי שהדרוזים נאמנים לאדמה, לארץ , ומתוקף זה לשלטון הריבוני עליה, אולם אין להם נאמנות לנו, ליהודים בתור עם, אני לא בטוחה שהם לא היו מעדיפים לראות את הארץ ע"י ריבונות מוסלמית.
[ליצירה]
ממש יפה, נוגע ללב ממש, לפעמים אתה מרגיש ממש איך אתה כל כך רוצה לתת למישהו מיוחד אחד, ואין.
נראה לי שהדברים האלה לא מיותרים. נראה לי שגם אחרי שהוא יגיע יישאר לנו עוד מלא רגש לכל הדברים האחרים שהם מושלמים בפני עצמם. נראה לי.