במדבר תשמעו קולי,
חזק מהדממה ומגעש הסופות,
קורא אל האלוקים
אולי ישמע קריאתי,
והרוח נושאת נהמתי,
והצמח מרשרש שירתי
בעידני עידנים.
ליצנית חצר .
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מוכר.... יפה ממש, גם לי יש כוויה.... [ליצירה]
- [ליצירה] אתה ממש אביר צרפתי הלא כן? צחקתי, אני ממש רואה בדמיוני כל מיני אבירים צרפתיים שלובי זרוע עם שפמים מדקלמים את השיר הזה בדרמתיות משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] חה, אני לא מאמינה... בכבוד רב? יפה יפה. הורשמתי. [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר משהו.... [ליצירה]
- [ליצירה] אח. [ליצירה]
- [ליצירה] עדיין לא, שני הקטעים האחרונים לא מסתדרים לי...לא נורא. [ליצירה]
- [ליצירה] הדמיון מהווה לנו מפלט מכל אשר נחפוץ, מהחושך אנו (או חלקנו) נאחזים באור ובצבע שהדמיון נותן לנו, אבל טל, כשזה הופך להיאחזות האם זה טוב? הצבעים של הדמיון טובים הם, אבל הם לא אמיתיים, וכשאנו נאחזים בהם זה הופך(אין לי מושג איך להדגיש את המילה הופך...) את העולם שלנו ליותר שחור ויותר אפרורי מאשר הוא ובאמת, בחלום אנחנו אדונים לעצמינו ועוד יותר מזה, לעולם שמסביבנו, זה מה שאנו באמת רוצים? להיות התסריטאים של החיים שלנו? לדעת הכל? לשלוט בהכל? ואם נשקע בדמיון ונאחז בו איך נברח ממנו אח"כ? מי יחזיר לנו את החיים האמיתיים שלנו? גם אני כזאת, ויודע ה' כמה מאמץ עד שיצאתי מהעולם שחשבתי שהוא באמת שלי- כי הוא היה בשליטתי. אשמח לתגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה מאיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה ממש צודק! אני לדוגמא מנגנת על חליל, וכשאני עצובה אני מנגנת בו ומרגישה שעם כל תו העצב ננשף ממני והלאה, אותו דבר עם כתיבה, כאילו עם כל אות יוצא העצב ממני, וכשאני שמחה אני כאילו רוצה לאגור אותה בתוכי ולא להוציא אותה, זו תפיסה מערביסטית קצת, נקווה... [ליצירה]
- [ליצירה] תעזבו אותו!!!!!! תפסיקו עם הניתוחי ספרות האלה כשזה לא מתאים! קשה לו והוא אומר, אומנותי או לא. [ליצירה]
