[ליצירה]
אתה ממש צודק! אני לדוגמא מנגנת על חליל, וכשאני עצובה אני מנגנת בו ומרגישה שעם כל תו העצב ננשף ממני והלאה, אותו דבר עם כתיבה, כאילו עם כל אות יוצא העצב ממני, וכשאני שמחה אני כאילו רוצה לאגור אותה בתוכי ולא להוציא אותה, זו תפיסה מערביסטית קצת, נקווה...
[ליצירה]
ועל זה נאמר: לצחוק בפה מלא, הרגשתי כאילו אני נוקמת בכל אותם מתמטיקאים עם כל ההמצאות המעצבנות שלהן, והיה מצחיק ממש לצחוק על כל אלה שלומדים עליהם בהרצאות!!!! חיחיחיחי