[ליצירה]
וואו. מקסים, צלקות חיצוניות רואים, אבל פנימיות.. אהבתי ממש את הדימוי לקופסת שימורים, אין שם אויר, ואקום מוחלט, כמו שהצלקות גורמות לנו להרגיש, ואנחנו מתכסים בשמלה של אבק, שמלת השכחה שאינה אמיתית, לובשים בגד אחר. מזוייף. והכל חי בפנים.
[ליצירה]
למשיבת נפש
וזו בדיוק התפילה שלי לבורא עולם, להגיע ליעוד שלי ולא על דרך עקידה, השיר הזה נכתב קצת מזמן, כשהרגשתי שדווקא כשאני מתחילה להתקרב לקב"ה, וממש לרצות, לרצות בקרבתו, ה' שם לך הר גבוה מלפניך, נותן לך כפית ביד ואומר לך להעביר את ההר למקום אחר...
ואתה שואל למה?
זה תהליכים ב"ה שעברתי אותם, (ויש את כל החיים לעבור)
[ליצירה]
.
היתה לי תקופה גם כזו שהרגשתי ממש רע כי לא נתתי לעצמי דרור לדמיון אבל זה לא עובד... זה מתפרץ, זה חלק מאיתנו, למדתי לשלוט על זה, לא לשגות בדמיונות שמזיקים לי, למדתי לא לחיות את הדמיון, אלא לתת לו את המקום שלו, זה חלק מאיתנו טל, אי אפשר לבטל את זה... הכל מאת הקב"ה, גם הטוב וגם הפחות טוב, וזו החכמה לדעת לנתב את כולם. (טל, אני לא אומרת שעכשיו צריך לדמיין רק דמיונות של קדושה.... אל תיבהלי...) נתראה שבוע הבא!!!!!
[ליצירה]
למשיבת נפש
אשרייך שאצלך מיד ספרים מצליחים להזיז דברים, לא כולם כאלה. (: ובאורות התשובה הרב קוק אומר שהשאיפות של האדם צריכות ואמורות להיות גבוה שם, ולא לוותר עליהם, ועם זאת, לאחוז במציאות הרגעית, ולהכיר בקשיים.
quetiapine dosage for sleep asser.nl quetiapine overdose amount
[ליצירה]
למשיבת נפש
נכון, נכון, נכון, ח"ו שהתורה היא בגדר של ספר פסיכולוגיה אצלי, אבל לדאבוננו מאז חטא אדם הראשון הקניית דברי תורה בנפש איננה מגיעה מיד לאחר קריאה, ולא הכל נהיר לנו, וק"ו שלא הכל מיושם אצלנו מיד. השאיפות גבוהות מאוד והדרך ארוכה מאוד ויש משברים. וודאי שהשאיפות הן ליישם. התורה היא חיינו, אבל שוב, הדרך לא פשוטה.
[ליצירה]
[ליצירה]
הדמיון מהווה לנו מפלט מכל אשר נחפוץ, מהחושך אנו (או חלקנו) נאחזים באור ובצבע שהדמיון נותן לנו, אבל טל, כשזה הופך להיאחזות האם זה טוב? הצבעים של הדמיון טובים הם, אבל הם לא אמיתיים, וכשאנו נאחזים בהם זה הופך(אין לי מושג איך להדגיש את המילה הופך...) את העולם שלנו ליותר שחור ויותר אפרורי מאשר הוא ובאמת, בחלום אנחנו אדונים לעצמינו ועוד יותר מזה, לעולם שמסביבנו, זה מה שאנו באמת רוצים? להיות התסריטאים של החיים שלנו? לדעת הכל? לשלוט בהכל? ואם נשקע בדמיון ונאחז בו איך נברח ממנו אח"כ? מי יחזיר לנו את החיים האמיתיים שלנו?
גם אני כזאת, ויודע ה' כמה מאמץ עד שיצאתי מהעולם שחשבתי שהוא באמת שלי- כי הוא היה בשליטתי. אשמח לתגובה.
תגובות