[ליצירה]
מי אנחנו שנחליט על הראשונים שהם לא הנבחרים שבהם ועוד על ענקים. ונדמה לי שעניין בחירתם של עם ישראל כעם הנבחר הופך אותם מיד לנעלים יותר, לא מהעניין המתנשא אלא מהצד של האמת, זו האמת, עם ישראל נמצא מעל כל העולם, דווקא מכיוון שגאולתו של העולם כולו תלויה בהם, ותיקונו של העולם תלוי בנו, וכל ענייני גר תושב אינני יודעת אם העניין תקף גם לעכשיו " הקם להורגך השכם להורגו" אין עניין כרגע לגר תושב. ונדמה לי שגם את זה הרב אריאל אומר.
[ליצירה]
למשיבת נפש
נכון, נכון, נכון, ח"ו שהתורה היא בגדר של ספר פסיכולוגיה אצלי, אבל לדאבוננו מאז חטא אדם הראשון הקניית דברי תורה בנפש איננה מגיעה מיד לאחר קריאה, ולא הכל נהיר לנו, וק"ו שלא הכל מיושם אצלנו מיד. השאיפות גבוהות מאוד והדרך ארוכה מאוד ויש משברים. וודאי שהשאיפות הן ליישם. התורה היא חיינו, אבל שוב, הדרך לא פשוטה.
[ליצירה]
[ליצירה]
תעזבו אותו!!!!!!
תפסיקו עם הניתוחי ספרות האלה כשזה לא מתאים!
קשה לו והוא אומר, אומנותי או לא.
[ליצירה]
הדמיון מהווה לנו מפלט מכל אשר נחפוץ, מהחושך אנו (או חלקנו) נאחזים באור ובצבע שהדמיון נותן לנו, אבל טל, כשזה הופך להיאחזות האם זה טוב? הצבעים של הדמיון טובים הם, אבל הם לא אמיתיים, וכשאנו נאחזים בהם זה הופך(אין לי מושג איך להדגיש את המילה הופך...) את העולם שלנו ליותר שחור ויותר אפרורי מאשר הוא ובאמת, בחלום אנחנו אדונים לעצמינו ועוד יותר מזה, לעולם שמסביבנו, זה מה שאנו באמת רוצים? להיות התסריטאים של החיים שלנו? לדעת הכל? לשלוט בהכל? ואם נשקע בדמיון ונאחז בו איך נברח ממנו אח"כ? מי יחזיר לנו את החיים האמיתיים שלנו?
גם אני כזאת, ויודע ה' כמה מאמץ עד שיצאתי מהעולם שחשבתי שהוא באמת שלי- כי הוא היה בשליטתי. אשמח לתגובה.
[ליצירה]
אתה ממש צודק! אני לדוגמא מנגנת על חליל, וכשאני עצובה אני מנגנת בו ומרגישה שעם כל תו העצב ננשף ממני והלאה, אותו דבר עם כתיבה, כאילו עם כל אות יוצא העצב ממני, וכשאני שמחה אני כאילו רוצה לאגור אותה בתוכי ולא להוציא אותה, זו תפיסה מערביסטית קצת, נקווה...
[ליצירה]
ממש יפה, נוגע ללב ממש, לפעמים אתה מרגיש ממש איך אתה כל כך רוצה לתת למישהו מיוחד אחד, ואין.
נראה לי שהדברים האלה לא מיותרים. נראה לי שגם אחרי שהוא יגיע יישאר לנו עוד מלא רגש לכל הדברים האחרים שהם מושלמים בפני עצמם. נראה לי.
תגובות