והזכרונות נרקמים למציאות
בחוטי כאב ושקט,
מציץ מן החרכים
האור החרוך ומתחדש,
מתעצם.
שלווה מבורכת
מגששת דרכה באפילה,
רק אחת לא אדע.
שבע השנים הרעות חלפו
או עודן?
ליצנית חצר .
-
.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חה, אני לא מאמינה... בכבוד רב? יפה יפה. הורשמתי. [ליצירה]
- [ליצירה] אתה ממש אביר צרפתי הלא כן? צחקתי, אני ממש רואה בדמיוני כל מיני אבירים צרפתיים שלובי זרוע עם שפמים מדקלמים את השיר הזה בדרמתיות משהו... [ליצירה]
- [ליצירה] אאוץ'.... יפה ממש. [ליצירה]
- [ליצירה] אני תוהה, נדמה לי שהדרוזים נאמנים לאדמה, לארץ , ומתוקף זה לשלטון הריבוני עליה, אולם אין להם נאמנות לנו, ליהודים בתור עם, אני לא בטוחה שהם לא היו מעדיפים לראות את הארץ ע"י ריבונות מוסלמית. [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא מבינה!הצילו!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] מוכר משהו.... [ליצירה]
- [ליצירה] אמן!!!!!!!!!!!!!!!!! [ליצירה]
- [ליצירה] "וטהר ליבנו לעבדך באמת" - מוכרת לי התחינה. [ליצירה]
- [ליצירה] למשיבת נפש נכון, את צודקת לחלוטין, עם זאת, אני יכולה לצטט מקורות מכאן ועד אי שם שזו דרכו של הקב"ה לקרב אותנו אליו, ע"י הריחוק, אבל לפעמים, גם אם אתה יודע בע"פ את כל המקורות שבעולם, מהמקום הקטן שאתה נמצא בו קשה לך לחוש בזה, וזה הדרך שאתה עומד בה והולך בה כל חייך, הכל תהליכים. [ליצירה]
- [ליצירה] לאאאאאאא! חס וחלילה! [ליצירה]
