והזכרונות נרקמים למציאות

בחוטי כאב ושקט,

מציץ מן החרכים

האור החרוך ומתחדש,

מתעצם.

שלווה מבורכת

מגששת דרכה באפילה,

רק אחת לא אדע.

שבע השנים הרעות חלפו

או עודן?