והיה ביום ההוא ויתקע בשופר גדול

ואדום.

ואכרע ברך לפניך

ושפתיי ימללו תפילה

את פניך ה´ אבקש, אדרוש, אתחנן.

 

את שמלתי כיבסתי

ולא נמחו עוונותי

ואבך.

 

וקול השופר הולך וחזק מאוד

ואש בתוכי,

אליך ה´ נפשי

ואיך אוכל רחמים לבקש?

 

ואתה, נושא כפיים

מלך מוחל, אוהב ועונה,

את שמלתי בידך כיבסת

ולאמרי תפילתי האזנת

ובעומדי לפניך אדע: 

."אני ה´ אלוהיך"