[ליצירה]
*
כל-כך.....
היטבת לתאר בדיוק את הרגע.
אני לפעמים מתכחשת לזיכרון ולא נותנת לו לפרוץ, כי אחרי שהשנייה נשברת (וזה באמת שנייה!!! מדהים כמה מלאה היא יכולה להיות),
כאב הידיעה, ממלא אותי תוגה שאיני יכולה לשאת.
[ליצירה]
התמונה דיגיטלית מידי, שזה קצת סותר את האווירה הכמעט אינטימית שבשם היצירה ובכלל, ביוצר. מה גם, שהפנים לא מספיק ברורות בשביל להיות תמונה של "אהוד".
התמונה הזאת לא נראית לי שייכת לרצף של "זמן אחר" ו"קסם", חבל.
[ליצירה]
מתחברת מאוד
לאי היכולת להתחבר, כביכול. ואני אומרת 'כביכול' כי החיבור האמיתי לחורבנים הקטנים-גדולים שלנו כיחידים וקבוצות והוויית השיקום והתיקון היא בעיניי חוויית החורבן והגאולה.
[ליצירה]
לילוש יקירתי
ברוך בואך לצורה.
הגיל החיצוני, הכרונולוגי שלי כמעט כפול משלך. וממקום זה אני מבטיחה לך שאם תישארי נאמנה לעצמך, לעולם לא תצטרכי להיות מבוגרת. רק בוגרת ויש המון הבדל. זה לא קל, אבל זה קסם כשזה קורה!
[ליצירה]
מקסים
מתחברת מאוד למחוזות שמגיעים אליהם כששומעים פינק פלויד. קשה לי להגדיר אותם אבל זו חוויה אחרת לגמרי.
החוויה העצומה הזו, המפחידה ומעוררת ההשתאות.
prednisolone side effects in dogs go prednisolone 5mg tablets
[ליצירה]
ליהודית.
הופתעתי מאוד כשהגעתי למצב שהייתי מסוגלת לסלוח לעצמי. הכוונה בסליחה הזו היא לא ויתור או התחמקות. דווקא מתוך העמידה הכנה והלא-נעימה מול ה'אני' כמו שהוא והתיקון, דווקא משם מגיעה הסליחה - הקבלה העצמית. הידיעה שאני מורכבת וגם טועה וחייבת לתקן.
קשה לי להסביר את זה. המילים פשוט זרמו ממני. נראה לי גם שאנשים שקיבלו מסרים ממבוגרים שהם אשמים בכל מיני דברים (והם לא היו) כועסים על עצמם ועל העולם ורק אחרי שהם סולחים (שוב, לא [!] ויתור] הם מסוגלים באמת להגיע לתיקון.
זו אחת התחנות המרגשות והיחודיות יותר שהיו לי במסע אל עצמי. הלוואי שהייתי יכולה להסביר לך במילים את התחושה של הסליחה הזו. אולי כי המילה נשחקה כבר ואבדה את משמעותה המקורית.
אבל כמובן, זו הרגשה אישית שלי וכמובן תודה על התגובה.