[ליצירה]
גדל וצמח גדל ופרח
הנה צררתי הצרעת, ונתתיה בקן צרעות
עת צורר יַצור על צורתי
אקרא אל צורי יוצרי
שאין כמוהו צור באלהים
ממנו צורתי,
בחירתי אשר אבחר.
[ליצירה]
איזה עומק מבין השורות.. חורפיות וצמיחה פנימית, אני תמיד מזדהה..
מתעוררת אצלי המחשבה איך שלפעמים ה'לבד' מגלה במציאות דברים שאף פעם לא הייתי יכול לשים-לב אליהם כשהייתי מוקף חום ואהבה שהגנו עלי מפני מפגש אמיתי עם עצמי (מפגש מרתיע אך מוכרח להגיע כנראה..) העמידה לבד מול המציאות מנכיחה את היותי קיים אך מאידך אני כאילו נעלם מול האלוקי, הנצחי. מקום מפחיד נורא אך מסוגל לשחרר מהצרות הקטנות של היומיום ולהעמיד אותי מול הממשי ומול התכליתי.
והשורה: "אני לבד ומואר לי" ממש עשתה את זה.. תודה
[ליצירה]
ב"ה
עצוב..
כתוב שמי שיושב בסוכה ושרוי בצער אז עדיף שלא יישב בסוכה..
הכוונה שזה ציווי מהתורה לשמוח(ושמחת בחגך..)
ואסור לבטל מצוות עשה..
בכל-אופן אני מסכים שזה קשה..
שיהיה חג שמח!!!