איך מסיימים את הקווסט?
וכשמגיעים לסוף
איך בטוחים שהשתמשנו
בכל הכלים?
שמצאנו
את כל מה שחיפשנו
מה קורה כשמסיימים את הקווסט?
האם במימד הבא
אזכור?
האם אצטרך ללמוד כמו תינוק
ולאבד?
תום
-
אני נמצאת נשכרת בגלל עין הזהב אשר לשיבולים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוהבת מאוד!! השילוב של המכונית והטבע שמאולצים למסגרת אחת ובצורה כל כך מוצלחת. נהדר :) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד! הדמעות חנקו אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי להראות את הדברים שלא רואים מייד. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלאית יקירתי קצת קשה מהיציע... [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ועצוב. את אומרת כל כך עדין את אחת מתמונות חיי. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שתודה לאל כבר המון זמן לא התנסיתי, אני בהחלט זוכרת. איזה כיף לקרוא בחיוך את מה שעבורי היה בדרך כלל סיוט. כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] ליהודית. הופתעתי מאוד כשהגעתי למצב שהייתי מסוגלת לסלוח לעצמי. הכוונה בסליחה הזו היא לא ויתור או התחמקות. דווקא מתוך העמידה הכנה והלא-נעימה מול ה'אני' כמו שהוא והתיקון, דווקא משם מגיעה הסליחה - הקבלה העצמית. הידיעה שאני מורכבת וגם טועה וחייבת לתקן. קשה לי להסביר את זה. המילים פשוט זרמו ממני. נראה לי גם שאנשים שקיבלו מסרים ממבוגרים שהם אשמים בכל מיני דברים (והם לא היו) כועסים על עצמם ועל העולם ורק אחרי שהם סולחים (שוב, לא [!] ויתור] הם מסוגלים באמת להגיע לתיקון. זו אחת התחנות המרגשות והיחודיות יותר שהיו לי במסע אל עצמי. הלוואי שהייתי יכולה להסביר לך במילים את התחושה של הסליחה הזו. אולי כי המילה נשחקה כבר ואבדה את משמעותה המקורית. אבל כמובן, זו הרגשה אישית שלי וכמובן תודה על התגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] נוטה להסכים עם החתלתול. קודם כל, זו יצירה נעימה מאוד. שנית, יש באמת יופי במדעים, למרות שגם אני מבינה בהחלט את השנאה והרתיעה לדבר הזה שמלמדים בבתי הסוהר - אה, אופס - הספר וקוראים לו מתמטיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לילוש יקירתי ברוך בואך לצורה. הגיל החיצוני, הכרונולוגי שלי כמעט כפול משלך. וממקום זה אני מבטיחה לך שאם תישארי נאמנה לעצמך, לעולם לא תצטרכי להיות מבוגרת. רק בוגרת ויש המון הבדל. זה לא קל, אבל זה קסם כשזה קורה! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!!!!!!!!!! פשוט מעולה. בתור אחת שעברה את הגיהנום של השדכניות, הקטע הזה עשה לי בו במקום תיקון גדול :) כל כך מדויק. נפלא. [ליצירה]
