הקטע השני באלבום המצוין Momentary Lapse of Reason (איבוד שפיות זמני) של הפינק פלויד נקרא Learning to Fly. תרגמתי אותו לכבוד זוג נהדר, (החתן טייס) אנשים משכמם ומעלה שנישאו בסוף חודש מנחם-אב תשס"ב. כשכתבתי פתאום הבנתי דברים שלא ראיתי קודם. שיר יפהפה, לא רק על טייסים, אלא על ההתרוממויות שבחיי כולנו. מכאן עד הרחק, עד אל-חזור נמתח לו סרט קישוט שחור על כנפי הדמיון עף, מעל שדה חשוף-רוחות בודד ניצב, וחושיי - סופות. המשיכה הגורלית לא מרפה, אז כיצד אמלט מהאחיזה האיתנה, אמצא מוצא? לא מסוגל להסיר את עיניי מהשמיים ההולכים ומסתחררים מעליי ובסבך לשוני נאלמה - אין מילים רק בן אדמה נחשל. אני. בקצות כנפיי מתגבש קרח לצורות כשחשבתי שחשבתי - נטשתי אזהרות ונווט להנחות אותי הביתה - אין המשא פורק - אני ריק, הפכתי אבן. נפש מתוחה לומדת לעוף מקורקע, אך נחוש לנסות שוב. לא מסוגל להסיר את עיניי... על כנף ותפילה מעל ארץ, רואה את עשן הסילון בריק, הילתי המוכתמת ומעבר לעננים מבחין בצילי שעף - מזווית העין, דרך הדמעה התלויה בעפעף. חלום שאת אור השחר אינו ירא עוד יעיף את הנפש דרך גגו של הליל לתחושה שכזו אין דומה, אין שנית נשימתי נעתקת, כולי אושר שמימי. לא מסוגל להסיר את עיניי...