תמיד חשבתי
שהשואה קרתה בשחור-לבן
עד שראיתי את אושוויץ בצבעים
והידיעה שטפה אותי
כמה נורא היה למות אז
ולחיות
תום
-
אני נמצאת נשכרת בגלל עין הזהב אשר לשיבולים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] ... כל כך נכון. אגב, כשאני הייתי בפולין, כל הדמיונות לי על איך זה היה, היו אך ורק בשחור לבן.. לא הצלחתי להאמין שהם באמת ראו את אושוויץ בצבעים. פשוט לא הסתדר... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון והתמונות הכי מרגשות שלי מפולין זה אלו בשחור לבן משום מה... (טוב, הם גם מצולמות הרבה יותר טוב, אבל זה משהו אחר..) [ליצירה]
- [ליצירה] נורא מחשבה נוראית, אבל חזקה. קראתי את זה בצהריים וחזרתי עכשיו כי זה ליווה אותי מאז... אף פעם לא חשבתי על זה... אבל זה כנראה מאד נכון... קצת מזכיר את הרעיון של "עצוב למות באמצע התמוז". כה לחי. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת באמת עושה את ה'אומף' לתמונה היפהפיה. איזו דרך מקסימה לתרגם התשקפות. [ליצירה]
- [ליצירה] נוטה להסכים עם החתלתול. קודם כל, זו יצירה נעימה מאוד. שנית, יש באמת יופי במדעים, למרות שגם אני מבינה בהחלט את השנאה והרתיעה לדבר הזה שמלמדים בבתי הסוהר - אה, אופס - הספר וקוראים לו מתמטיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] לילוש יקירתי ברוך בואך לצורה. הגיל החיצוני, הכרונולוגי שלי כמעט כפול משלך. וממקום זה אני מבטיחה לך שאם תישארי נאמנה לעצמך, לעולם לא תצטרכי להיות מבוגרת. רק בוגרת ויש המון הבדל. זה לא קל, אבל זה קסם כשזה קורה! [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי להראות את הדברים שלא רואים מייד. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] לערוגה 1. לענין הדיגיטליות - התמונה תישלח שוב ברזולוציה יותר גבוהה. 2. לא הייתה כוונה לרצף בשלוש התמונות. אני דווקא הרגשתי כל כך הרבה דברים שונים בהופעה - דברים מאוד ברורים, וכאלה שהיו מסתוריים מאוד. אבל כמובן מקבלת בתודה את התגובה :) [ליצירה]
- [ליצירה] רעיון מקורי ומקסים נהניתי מאוד! מקווה שתזכה לקרוא את התגובה לאור הסוף הטרגי... :) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד! הדמעות חנקו אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שתודה לאל כבר המון זמן לא התנסיתי, אני בהחלט זוכרת. איזה כיף לקרוא בחיוך את מה שעבורי היה בדרך כלל סיוט. כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] מתחברת מאוד לאי היכולת להתחבר, כביכול. ואני אומרת 'כביכול' כי החיבור האמיתי לחורבנים הקטנים-גדולים שלנו כיחידים וקבוצות והוויית השיקום והתיקון היא בעיניי חוויית החורבן והגאולה. [ליצירה]
- [ליצירה] ליהודית. הופתעתי מאוד כשהגעתי למצב שהייתי מסוגלת לסלוח לעצמי. הכוונה בסליחה הזו היא לא ויתור או התחמקות. דווקא מתוך העמידה הכנה והלא-נעימה מול ה'אני' כמו שהוא והתיקון, דווקא משם מגיעה הסליחה - הקבלה העצמית. הידיעה שאני מורכבת וגם טועה וחייבת לתקן. קשה לי להסביר את זה. המילים פשוט זרמו ממני. נראה לי גם שאנשים שקיבלו מסרים ממבוגרים שהם אשמים בכל מיני דברים (והם לא היו) כועסים על עצמם ועל העולם ורק אחרי שהם סולחים (שוב, לא [!] ויתור] הם מסוגלים באמת להגיע לתיקון. זו אחת התחנות המרגשות והיחודיות יותר שהיו לי במסע אל עצמי. הלוואי שהייתי יכולה להסביר לך במילים את התחושה של הסליחה הזו. אולי כי המילה נשחקה כבר ואבדה את משמעותה המקורית. אבל כמובן, זו הרגשה אישית שלי וכמובן תודה על התגובה. [ליצירה]
תגובות