לפעמים אני רואה אותך ברחוב, מרחוק. ואז אני מחזיקה בידיי בזהירות (אך בחוזקה) את שבריר השניה שמפריד את הזכרון מהידיעה, מותחת אותו עד האופק האחרון - ומתרפקת עלייך.       כמעט שלוש שנים מפגישתנו האחרונה