לפעמים אני רואה אותך ברחוב, מרחוק.
ואז אני מחזיקה בידיי בזהירות (אך בחוזקה) את שבריר השניה שמפריד
את הזכרון מהידיעה,
מותחת אותו עד האופק האחרון -
ומתרפקת עלייך.
כמעט שלוש שנים מפגישתנו האחרונה
תום
-
אני נמצאת נשכרת בגלל עין הזהב אשר לשיבולים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] * כל-כך..... היטבת לתאר בדיוק את הרגע. אני לפעמים מתכחשת לזיכרון ולא נותנת לו לפרוץ, כי אחרי שהשנייה נשברת (וזה באמת שנייה!!! מדהים כמה מלאה היא יכולה להיות), כאב הידיעה, ממלא אותי תוגה שאיני יכולה לשאת. [ליצירה]
- [ליצירה] זה, זה- כ"כ מדוייק, חד מתומצת ו... כ"כ עדין, כואב, אמיתי ונכון. מושלם! [ליצירה]
- [ליצירה] תומי טוב לראות שלא שכחת אותנו ותמיד מרגש לראות איך את יודעת ללכוד רגע דק כל כך ולתאר אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] זר לא יבין זאת [ליצירה]
- [ליצירה] . [...] [ליצירה]
- [ליצירה] כן... כבר כמה מיצירותיך כאילו יצאו המילים שלא ידעתי לומר [ליצירה]
- [ליצירה] * ואוו. יותר מדוייק מזה - אי אפשר. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי. וזה כתוב כ"כ חזק ... ויפה עד מאוד.. [ליצירה]
- [ליצירה] <נאנחת קלות> [ליצירה]
- [ליצירה] ליהודית. הופתעתי מאוד כשהגעתי למצב שהייתי מסוגלת לסלוח לעצמי. הכוונה בסליחה הזו היא לא ויתור או התחמקות. דווקא מתוך העמידה הכנה והלא-נעימה מול ה'אני' כמו שהוא והתיקון, דווקא משם מגיעה הסליחה - הקבלה העצמית. הידיעה שאני מורכבת וגם טועה וחייבת לתקן. קשה לי להסביר את זה. המילים פשוט זרמו ממני. נראה לי גם שאנשים שקיבלו מסרים ממבוגרים שהם אשמים בכל מיני דברים (והם לא היו) כועסים על עצמם ועל העולם ורק אחרי שהם סולחים (שוב, לא [!] ויתור] הם מסוגלים באמת להגיע לתיקון. זו אחת התחנות המרגשות והיחודיות יותר שהיו לי במסע אל עצמי. הלוואי שהייתי יכולה להסביר לך במילים את התחושה של הסליחה הזו. אולי כי המילה נשחקה כבר ואבדה את משמעותה המקורית. אבל כמובן, זו הרגשה אישית שלי וכמובן תודה על התגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת באמת עושה את ה'אומף' לתמונה היפהפיה. איזו דרך מקסימה לתרגם התשקפות. [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים מתחברת מאוד למחוזות שמגיעים אליהם כששומעים פינק פלויד. קשה לי להגדיר אותם אבל זו חוויה אחרת לגמרי. החוויה העצומה הזו, המפחידה ומעוררת ההשתאות. [ליצירה]
- [ליצירה] למרות שתודה לאל כבר המון זמן לא התנסיתי, אני בהחלט זוכרת. איזה כיף לקרוא בחיוך את מה שעבורי היה בדרך כלל סיוט. כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד! הדמעות חנקו אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי להראות את הדברים שלא רואים מייד. מקסים! [ליצירה]
- [ליצירה] זה פשוט מקסים. כל כך מסוכן ועדין ונפלא. זה ממש מבקש שיר שיתלווה אליו. [ליצירה]
- [ליצירה] מתחברת מאוד לאי היכולת להתחבר, כביכול. ואני אומרת 'כביכול' כי החיבור האמיתי לחורבנים הקטנים-גדולים שלנו כיחידים וקבוצות והוויית השיקום והתיקון היא בעיניי חוויית החורבן והגאולה. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!!!!!!!!!! פשוט מעולה. בתור אחת שעברה את הגיהנום של השדכניות, הקטע הזה עשה לי בו במקום תיקון גדול :) כל כך מדויק. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] לערוגה 1. לענין הדיגיטליות - התמונה תישלח שוב ברזולוציה יותר גבוהה. 2. לא הייתה כוונה לרצף בשלוש התמונות. אני דווקא הרגשתי כל כך הרבה דברים שונים בהופעה - דברים מאוד ברורים, וכאלה שהיו מסתוריים מאוד. אבל כמובן מקבלת בתודה את התגובה :) [ליצירה]
תגובות