[ליצירה]
ממש שום דבר (=
בס"ד
בהחלט נקודה למחשבה בפעם הבאה שאני נתקלת בשום (בביטחון מלא שזה חייב להיות במקרה - אני לא אמיצה כמוך...). כמובן בהנחה שאני אצליח להתרכז במשהו נוסף מלבד הטעם הנוראאא שלו. (=
מדהים איך הפכת דבר קטן כל כך כך שייצג עולם ומלואו. מקסים במידה שמכניסה לפרופורציות, ומעלה חיוך בו זמנית - המידה הכי יפה (=
מתוק! תודה רבה ממש!
[ליצירה]
הומוריסטי ומשעשע
השום ידוע בסגולותיו המופלאות, ועל אף ריחו הבעייתי משהו, אני ממליץ עליו בכל פה ובכל לשון (לוהטת...)
רק אומר שמומלץ מאוד לאכול אותו עם מזון נוסף ובמנות קטנות, אם לא רוצים לחטוף כיב כיבה..
[ליצירה]
ממש יפה....
השיר ממש העלה לי מחשבות, שהרבה פעמים בשביל לעודד ולהתמודד, אנו משווים את בעייתנו לצרות גדולות יותר,
לו רק היינו לפעמים מתייחסים כל אחד באמת לבעייתו של השני כפי שהיא,
ממש יפה, תודה.
[ליצירה]
לסבול?
בס"ד
אין חובה לסבול אם ממילא כבר סובלים.
ניתן להימנע מהשומים בחיים.
לגבי סגולות רפואיות - אין צורך להכניס ראש בריא למיטה חולה, אפילו עם הרבה שום.
[ליצירה]
כן, אבל יש עניין של סף רגישות. או שאתה נדקר מכל דבר או שלא.
זה טוב מידי פעם להסתכל מסביב ולקבל פרופורציות לגבי החיים שלך, או לגבי גודל השומיים שלך, אם תרצה...
[ליצירה]
תהיה פילוסופית
אבל זו בדיוק הבעיה. שאתה לא יודע אם מוצדק ואם לאו. ואתה ממשיך להתמודד עם הקושי, והאמונה שלך ממילא נותנת לרבש"ע את כל האחריות למה שקורה לך, מלכתחילא. אז מה עניין להגיד לו שהוא יודע ואם מוצדק מוצדק ואם לאו-לאו?
במילים אחרות, זה כבר מוצדק, איך שלא תסתכל על זה, ולא יתכן שזה לא מוצדק כי אז אתה מערער על סמכותו של רבש"ע, ואם סמכותו מעורערת הרי שגם אחריותו מעורערת, ואז אתה האחראי ללא טוב שעובר עליך..
[ליצירה]
וזה קרה כי זה היה צריך לקרות
ולגמתי ונספגתי בתוכך
ואפילו שירד
כאב
כי הרחבתי שפתותייך
וזרמתי ותוכך.
ועם כל זאת
החזקתי בידך
ובליטוף קל אמרתי
יבוא עוד
ויעבור.
[ליצירה]
אולי זה בגלל השעה אבל אני לא בטוחה שהבנתי את הכל... לדוגמא: למה למות כמו החתולים? (ז"א: זה נשמע לי משפיל משהו, לא!?)
ובכל זאת יש בשיר משהו שאהבתי... אולי הדימויים? הציוריות טובה מאוד, והתמונה נורא עולה לי בראש כשאני קוראת אותו...
[ליצירה]
עוף!! העולם של האדם הוא מה שהוא בעצמו קולט מן העולם שסביבו.אולי יש בקצה השני של היקום ישות שקוראים לה בצ'קצ'ה, אבל היא לא חלק מהעולם שלי. כאשר האדם רוצח את עצמו, הוא לוקח חלק גדול מאוד מכל מה ומי שקשורים אליו, מכל העולם שלו, מכל מה שהשתקף מהעולם הגדול, לתוך עולמו שלו...
ב. אני חולקת עליך! יהודי כופר מוסיף כח לעמ"י? ואני דווקא חשבתי ההפך... (!!!)
ולשאלתך יהודית - לא, דנדוש זה לא עיוות של דנה אלא קיצור של דניאל...
בקשר ל-א' שלך: האם למצוות אין קיום לאחר שהאדם מת? ואני חשבתי שמה שהאדם משאיר בעולם זה המעשים שלו.... זה לא משנה אם הוא מת! הפנקס פתוח והיד רושמת - ז"א: המעשים הטובים והמצוות לא(!) נעלמים לאחר מותו!
את ב' שלך אני אוהבת...
דניאל