מנוול,
מכל המקומות שבעולם
דווקא בחצר
שלי
היית צריך?
וכל הדרמה הזו !
עם הסכין נעוצה לך בגב
הדם הניגר
החרחורים הפאתטיים האלה
דווקא כאן?
חסרים חורים?
מאורות שיכורים?
ביבי שופכין?
משוררים
שיזרימו מילים ואלכוהול
שייצקו משמעות פואטית
בגוף המפרפר?
מכל המקומות
בחצר האחורית שלי
על הדשא שלי
בסכין שלי
עם היד שלי
נועצת שוב ושוב ושוב
טלי וישנה
-
ילידת 71'. כילתה את זמנה בלימודי רפואה ופיזיקה, בחדרי ניתוח ובמעבדות ממוחשבות, בכתיבת מאמרים מחקריים משמימיםבאנגלית מקצועית, כיועצת מחקרית וכסופרת צללים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יו, לבי החסיר פעימה פשוט חזק. נועץ שוב ושוב. בין חדרי הלב. גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] מה זה, wishful thinking? מכל-מקום, אהבתי... [ליצירה]
- [ליצירה] ג-ד-ו-ל!!! הלואי שהייתי יכול לצחוק .... מאיפה את מביאה את הרעיונות האלו ??? משהו על הגבול בין מדהים למבהיל ... [ליצירה]
- [ליצירה] מסתורי משהו מה שאני רואה כאן זו הפיכה של הקורבן לנאשם, הרצחת וגם באת בטענות? ככה זה מנקודת המבט שלי [ליצירה]
- [ליצירה] תיאור מפתיע טלי, היטבת כל כך לתאר. זה מדהים כמה התוקף יכול להרגיש נתקף, ולא לראות את המצב האובייקטיבי (או אפילו להבין שיש עוד דרך חוץ משלו לראות את הדברים). הייתי מראה את השיר הזה לכמה אנשים, אבל הם לא יבינו ממילא. חבלבזב"ז [ליצירה]
- [ליצירה] וואו... יש לך סגנון יצירות מיוחד - את כותבת הרבה על דברים מזעזעים.. מצטרפת לתגובות שמעלי. [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין ביותר וכתוב מצויין! [ליצירה]
- [ליצירה] ותודה לכוכב אחד מעז שהפנה אותי לשיר הזה..עכשיו אני מבין אותו יותר, לטעמי לפחות...:) [ליצירה]
- [ליצירה] אחרי לקרוא אותך בבמה אני שמחה לעוד הזדמנויות... [ליצירה]
- [ליצירה] הו, עוד לא הגבתי כאן? כנראה שבפעם הקודמת הייתי כל כך בהלם... זה מדהים ממש! ד"ר טי, אני, לעומת, דווקא כן ניסיתי להראות, וזה ממש לא פעל... מהמם. [ליצירה]
- [ליצירה] שימוש מצויין בדימויים הנה אני מתחילה את הסיור של ב"צורה" אחרי הזנחה פושעת, ובהמלצת סוערה אני מגיעה ישר למקום הנכון. מעבר לתמונה הראשונית המרתקת, כל דימוי מקבל משמעות נוספת, אבל לא בצורה דידקטית או מעיקה. בדיוק במינון המתאים, לפחות לי. שיר טוב מאוד. ואולי זו תשובה נשית מסוימת: http://stage.co.il/Stories/167637 אם כי אני מעדיפה את השיר שלך. שלך, טלי [ליצירה]
- [ליצירה] צריכים היו לבכות אז בכיתי. שלוש פעמים קראתי את השיר. שלוש פעמים הבנתי קצת אחרת. האחרונה - עם הדגש מול תום שנשכח - הביאה את הדמעות. שיר מצוין. מחלחל בעדינות. [ליצירה]
- [ליצירה] מעבר לזה מעבר לזה שנגעת במשהו שהטריד אותי מימים ימימה, ברור שלשיר יש גם משמעות אקטואלית של משחק המינים. והוא טוב. טוב מאוד. תודה. טלי [ליצירה]
- [ליצירה] מבריק השימוש שאתה עושה (גם) כאן בטקסט המקראי יחד עם ביטויים מודרניים טוב מאוד. הבית האחרון מבריק. עכשיו אמור את נבואתך בחוצות תל-אביב. ולו הוירטואליות. [ליצירה]
- [ליצירה] במיוחד הסיום שקובע את נקודת המבט, הן פיזית והן מנטלית, ומחייב לקרוא את השיר שוב מההתחלה. תודה על השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] חכם, לא מתחכם יש לי חיבה לשירים שאינם תלושים מהמסורת. לא חכמה, אתה אומר, את ב"צורה", למה ציפית? עדיין אני שומרת חיבה לשירים שקשורים למסורת השירית, למסורת העיונית, לתרבות שעל הרקע שלה הם נכתבים. במקרה הזה השייכות היא חכמה ולא מתחכמת. היא נוגעת. הקריאה לרבן גמליאל נשמעת אותנטית, כמו הקריאה "סטלה" על המדרגות בחשמלית ושמה תשוקה. אהבתי מאוד, אם לא היה ברור. שלך, טלי [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר מצוין נסה פעם לקרוא אותו כשאתה עוצר ב"לוחץ". ייתכן שלשיר תהיה עוצמה רבה אפילו יותר. כך או כך, זה שיר מצוין. [ליצירה]
תגובות