[ליצירה]
שני הבתים הראשונים הם אבדן התמימות, התמודדות עם עולם צבוע; שני האחרונים - נימה אופטימית. המעבר לא חלק, ולא הצלחתי לראות מה בעצם מקשר בין שתי החתיכות.
[ליצירה]
הדס,
אחרי אובדן התמימות ישנה פניה לאחות קטנה (שהיא עודנה תמימה) ובקשה ממנה, שתלמד אותי להיות תמימה שוב.
אנני חושבת שהבער לא חלק בין הבתים, אולי זה עניין של טעם...
תודה על התגובה!
[ליצירה]
שיר נהדר, התענגתי מקריאתו. איזה דימוי מקסים - "גאות גאוותך סחפה איתה חולות יציבותי", דימוי שבא לתאר כיצד התערערה יציבותה הרגשית של הכותבת כתוצאה מגאוותו של הבחור הנוטש, ש"רמס ברגל עיוורת, גסה" את ניצני רגשותיה של הכותבת כלפיו. יוצא מהכלל לחיוב!
[ליצירה]
הערגה הזו כואבת, כמעט משפילה, ואת כותבת אותה בסגנון מרשים, נהדר.
הניקוד השתבש קצת (חולם במקום שורוק, מְפֶרֶץ אמור להיות מִפֶּרֶץ, חיריק ודגש בפ', יש עוד טעויות)
תודה על השיר, ברוכה הבאה, בהצלחה.
[ליצירה]
[ליצירה]
"ושרידי היותם מכאיבים יותר מקיומם"
שורה מעולה!!!
נוקב מאוד.
[ליצירה]
הדס,
אחרי אובדן התמימות ישנה פניה לאחות קטנה (שהיא עודנה תמימה) ובקשה ממנה, שתלמד אותי להיות תמימה שוב.
אנני חושבת שהבער לא חלק בין הבתים, אולי זה עניין של טעם...
תודה על התגובה!
[ליצירה]
אבל...
הזמן כן משנה דברים!
לפעמים צריך, כדאי או משנה מאוד לחכות,
הרי מצבים, רגשות ונתונים משתנים...
שיר יפה וחזק,
מסר מעניין, מעלה נקודות למחשבה...
עירית.