הלילה בא הכאב הנורא
יחפנית התמקחתי
על גופי הבוער
בהביאי את ידי לחיקי,
יצאה זבת מוגלה
ובהשיבי אותה
לא שבה כבשרי.
ולא נמצא לי אח
להיות לי לפה
או אֵל לתת אותות
רק כדורים
לריכוך המכות.
הייתי מוציאה את העם
לו התבקשתי
אך לא אשת דברים אנוכי
ובלאו הכי
לא היה דבר
שיכולתי להציל,
רק לנגב דם מן המשקופים.
טלי וישנה
-
ילידת 71'. כילתה את זמנה בלימודי רפואה ופיזיקה, בחדרי ניתוח ובמעבדות ממוחשבות, בכתיבת מאמרים מחקריים משמימיםבאנגלית מקצועית, כיועצת מחקרית וכסופרת צללים.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] *. השיר טוב. אבל נקודת החולשה שלו היא בכך שהוא נכתב מהשכל. את משועבדת לדמותו של משה רבנו, ועקב כך מאבדת את עצמך, ואת הקוראים, בדרך. אני חושב שכדאי שתקחי את שלושת השורות הראשונות, ןתתחילי מחדש, עם הדימויים החשובים בדמותו של משה. [ליצירה]
- [ליצירה] עמוק... ונוגע... [ליצירה]
- [ליצירה] --------- ------ מעולה, ועם זה: אני דואגת לך, אחותי. [ליצירה]
- [ליצירה] מצויין פשוט מצויין! ודימויים מהמקרא ותיאור תחושות משולב בהם ו...יופי! פשוט חגיגה לעיניים ולנשמה. עוד. [ליצירה]
- [ליצירה] אויש הכתיבה שלך פשוט מזעזעת (אותי...) כתוב טוב ... אוף , כמה שזה כתוב טוב ... [ליצירה]
- [ליצירה] ילד-תגובתך מוזרה בעיניי חולקת אני על ילד וטוענת ש שיר זה פשוט מושלם! איך שהוא ככה בלי שינויים ודימויים לא קשורים על משה. אני חושבת שנקודת החוזק של השיר זה תיאור כאב וחוסר אונים שמתלבשים בצורה מענינת ומנוגדת על דמותו של משה שמייצג כאן שינוי ומהפך ויציאה לחופשי משיעבוד. לא הרגשתי כשקראתי אותו שהוא נכתב מהשכל, בכלל לא, אלא, מאיזה שהוא מקום פנימי ריגשי כואב. ילד, אני שולחת אותך לעמוד בפינה ולקרוא שיר זה עוד פעמיים לפחות! טלי, אהבתי מאוד ובכל קריאה יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] מה אומר, אוי ואבוי, אוי ואבוי! אלימות במשפחה... את פוגעת בול, טלי, כל פעם מחדש. ילד, אני לא יודע מה נפל עליך. אני מקווה שתסלח לי, אבל מי אתה בכלל?! אולי במקום לנסות ולהבין יותר טוב מהיוצרת מה היא היתה אמורה לרצות לכתוב, תנסה להבין מה היא אמרה בעצם. לפעמים מה שיוצא הוא לא מה שתכננו, אלא מה שבאמת היה לנו חשוב להגיד. להביע. להראות מעצמנו. [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה יפה, נקייה וטובה וגם: מעוררת קנאה. ריכוז ודחיסות של רעיונות בתוך שורות ספורות. חוויית סיוט של אדם נעזב מהשגחה אלוהית המומרת בידו הארוכה של הממסד הרפואי. אהבתי מאוד. [ליצירה]
- [ליצירה] וואו. את כ"כ טובה. [ליצירה]
- [ליצירה] כדאי להעיף מבט או שניים על הדפיוצר של טלי בבמה חדשה, שם היא מציגה נתח רחב יותר ממכרה הזהב http://stage.co.il/Authors/12359 [ליצירה]
- [ליצירה] צריכים היו לבכות אז בכיתי. שלוש פעמים קראתי את השיר. שלוש פעמים הבנתי קצת אחרת. האחרונה - עם הדגש מול תום שנשכח - הביאה את הדמעות. שיר מצוין. מחלחל בעדינות. [ליצירה]
- [ליצירה] מבריק השימוש שאתה עושה (גם) כאן בטקסט המקראי יחד עם ביטויים מודרניים טוב מאוד. הבית האחרון מבריק. עכשיו אמור את נבואתך בחוצות תל-אביב. ולו הוירטואליות. [ליצירה]
- [ליצירה] שימוש מצויין בדימויים הנה אני מתחילה את הסיור של ב"צורה" אחרי הזנחה פושעת, ובהמלצת סוערה אני מגיעה ישר למקום הנכון. מעבר לתמונה הראשונית המרתקת, כל דימוי מקבל משמעות נוספת, אבל לא בצורה דידקטית או מעיקה. בדיוק במינון המתאים, לפחות לי. שיר טוב מאוד. ואולי זו תשובה נשית מסוימת: http://stage.co.il/Stories/167637 אם כי אני מעדיפה את השיר שלך. שלך, טלי [ליצירה]
- [ליצירה] מעבר לזה מעבר לזה שנגעת במשהו שהטריד אותי מימים ימימה, ברור שלשיר יש גם משמעות אקטואלית של משחק המינים. והוא טוב. טוב מאוד. תודה. טלי [ליצירה]
- [ליצירה] חכם, לא מתחכם יש לי חיבה לשירים שאינם תלושים מהמסורת. לא חכמה, אתה אומר, את ב"צורה", למה ציפית? עדיין אני שומרת חיבה לשירים שקשורים למסורת השירית, למסורת העיונית, לתרבות שעל הרקע שלה הם נכתבים. במקרה הזה השייכות היא חכמה ולא מתחכמת. היא נוגעת. הקריאה לרבן גמליאל נשמעת אותנטית, כמו הקריאה "סטלה" על המדרגות בחשמלית ושמה תשוקה. אהבתי מאוד, אם לא היה ברור. שלך, טלי [ליצירה]
- [ליצירה] במיוחד הסיום שקובע את נקודת המבט, הן פיזית והן מנטלית, ומחייב לקרוא את השיר שוב מההתחלה. תודה על השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] זה שיר מצוין נסה פעם לקרוא אותו כשאתה עוצר ב"לוחץ". ייתכן שלשיר תהיה עוצמה רבה אפילו יותר. כך או כך, זה שיר מצוין. [ליצירה]
תגובות