צריכים היינו לבכות
היום ראיתי
שיֶיֶרת-ילדים בקיטנה של קיץ
ארוכה ארוכה...
ונער אחד נוהג בם
תלבושת אחידה להם
ואותו הילקוט על גב כולם
וכשהמבוגרים עוברי הדרך
הביטו בהם וחייכו
לנגד התום
כשהם חייכו אני
חשבתי לעצמי
שצריכים היינו לבכות.
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאד אהבתי ולנושא אלומותיו, הבכי הוא מגעגוע לתום הזה שאבד לנו! [ליצירה]
- [ליצירה] ... וואי. מקבץ יצירות טובות לפני שבת. איזה כיף. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] צריכים היו לבכות אז בכיתי. שלוש פעמים קראתי את השיר. שלוש פעמים הבנתי קצת אחרת. האחרונה - עם הדגש מול תום שנשכח - הביאה את הדמעות. שיר מצוין. מחלחל בעדינות. [ליצירה]
- [ליצירה] מענין אותי איך ניתן להבין אחרת, אני לא מצליח. תודה על התגובות. [ליצירה]
- [ליצירה] רק רציתי שתדע שבטירוף היומיומי והלחץ לקראת --- הרבה דברים שיש לי לעשות. אני כאן ואני קוראת ורואה את היצירות שלך. והן נהדרות בעיני. אחת-אחת... סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חיוך מול תום שנשכח מילים חזקות!!! אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ברור על מה ולמה, לבכות.. אבל השיר יפה כפי שהוא גם אם הוא עומד בסתירה מסויימת להיגיון שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] לכאורה מדובר כאן במישהו שנמא תמיד בצל של אחרים. אולי אפילו אדם חריג בחברה. לפעמים כשמתמזל מזלו הוא מקבל מן החברה שמץ של הכרה בזכות קיומו. ברמה מסויימת זה קיים כמובן בכל אחד. [ליצירה]
- [ליצירה] בשעות הבאות יפתחו 20 קברים חדשים. (19/8/03) [ליצירה]
- [ליצירה] התוכל לומר מהו נושא השיר ? [ליצירה]
- [ליצירה] מתנגן נהדר.. כל בית ראוי להיות שיר יותר מסתם 'אפיזודה'. למה לא להמשיך אותם לשירים שלמים ? [ליצירה]
- [ליצירה] מספר מילים סיפור מורכב שמעלה כמה וכמה נושאים כבדים ביותר ובכלל זה הבטים מוסריים. אני מניח שלכן נכתב גם פה. אולם בניגוד לסגנון כתיבה נפוץ של סיפורים כאלה, ניכר שסיפור זה נכתב מתוך שימת לב לכל משפט ולכל שם. מכאן האפשרות להפוך בו ולהפוך בו. תפסתי את האירוניה המרה במשפט: "את לא יכולה לעשות כל מה שבראש שלך". עדיף היה לא לפרש אותו והמבין יבין. ומי שלא הבין- הפסיד. קישון כבר כתב על הסופר שמוכרח להיות בינוני אחרת איש לא יבין אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר, הזכרת את הרב קוק, אבל דומני שלא בהקשר הנכון. אתה מדבר על *ספקנות* ואילו מה שציטטת בשם הרב בדבר ברור האמונה קשור יותר לתפקיד הכפירה שירדה לעולם במאות האחרונות. אתה לעומת זאת מדבר על תחושות וחויה אישית. יותר מתאים אולי הוא הציטוט הבא מדברים שכתב הרב על עצמו בעקבות דברים שאמר עליו הסופר י"ח ברנר: "מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר. בוודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא שלם, אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם היא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו וברוממותו הכל נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה". שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] סליחה שאני צריך להוציא את השיר הזה לאור. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא... מה דעתך לשנות את השם ל "עשירי למניין"? זה מושג אצלנו, קשה קצת להסביר, אבל אם אתה בדיוק העשירי שמשלים את המנין עשית את היומית, יש אומרים אפילו שאתה נוטל את שכר כולם, מה אתה יודע.. גם עגנון כתב סיפור מופלא שנקרא כך, רק ששם העשירי הוא אם אני לא טועה נפטר או חולה אנוש שהתשעה מקימים לתחיה תוך אמירת מזמור "אשרי" שבתפילת מנחה. כידוע זהו מזמור המסודר לפי א"ב. בהגיעם לפסוק: "קרוב ה' לכל קוראיו לכל אשר יקראוהו באמת" הנפטר קם וממשיך לומר איתם את הפסוק הבא: "רצון יראיו יעשה ואת שועתם ישמע ויושיעם"... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!. נדמה לי שיש סתירה בין שם השיר לתוכנו. אולי זה יכול להצביע על הבלבול בו אנו מצויים בכל הקשור למקדש. לשאלתך "לשמחה מה זו עושה" חשבתי שאולי השאגות האלה בעומקו של דבר הם סמל לכך שבאמת אנחנו קצת שמחים על זה שבית המקדש חרב, ברוך ה'. [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי מה אתה שואל/אומר. [ליצירה]
תגובות