צריכים היינו לבכות
היום ראיתי
שיֶיֶרת-ילדים בקיטנה של קיץ
ארוכה ארוכה...
ונער אחד נוהג בם
תלבושת אחידה להם
ואותו הילקוט על גב כולם
וכשהמבוגרים עוברי הדרך
הביטו בהם וחייכו
לנגד התום
כשהם חייכו אני
חשבתי לעצמי
שצריכים היינו לבכות.
זר בתוכם
-
להם לבדם, נתנה הארץ; ולא-עבר זר בתוכם.(איוב טו יט),
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מאד אהבתי ולנושא אלומותיו, הבכי הוא מגעגוע לתום הזה שאבד לנו! [ליצירה]
- [ליצירה] ... וואי. מקבץ יצירות טובות לפני שבת. איזה כיף. אהבתי. [ליצירה]
- [ליצירה] צריכים היו לבכות אז בכיתי. שלוש פעמים קראתי את השיר. שלוש פעמים הבנתי קצת אחרת. האחרונה - עם הדגש מול תום שנשכח - הביאה את הדמעות. שיר מצוין. מחלחל בעדינות. [ליצירה]
- [ליצירה] מענין אותי איך ניתן להבין אחרת, אני לא מצליח. תודה על התגובות. [ליצירה]
- [ליצירה] רק רציתי שתדע שבטירוף היומיומי והלחץ לקראת --- הרבה דברים שיש לי לעשות. אני כאן ואני קוראת ורואה את היצירות שלך. והן נהדרות בעיני. אחת-אחת... סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] --- חיוך מול תום שנשכח מילים חזקות!!! אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] יפה ונוגע. [ליצירה]
- [ליצירה] לא ברור על מה ולמה, לבכות.. אבל השיר יפה כפי שהוא גם אם הוא עומד בסתירה מסויימת להיגיון שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] יאיר, הזכרת את הרב קוק, אבל דומני שלא בהקשר הנכון. אתה מדבר על *ספקנות* ואילו מה שציטטת בשם הרב בדבר ברור האמונה קשור יותר לתפקיד הכפירה שירדה לעולם במאות האחרונות. אתה לעומת זאת מדבר על תחושות וחויה אישית. יותר מתאים אולי הוא הציטוט הבא מדברים שכתב הרב על עצמו בעקבות דברים שאמר עליו הסופר י"ח ברנר: "מי שאמר עלי כי נשמתי קרועה, יפה אמר. בוודאי היא קרועה. אי אפשר לנו לתאר בשכלנו איש שאין נשמתו קרועה. רק הדומם הוא שלם, אבל האדם הוא בעל שאיפות הפכיות, ומלחמה תמיד בקרבו. וכל עבודת האדם היא לאחד את הניגודים שבנפשו על ידי רעיון כללי, שבגדולתו וברוממותו הכל נכלל ובא לידי הרמוניה גמורה". שנזכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מסתורי משהו מה שאני רואה כאן זו הפיכה של הקורבן לנאשם, הרצחת וגם באת בטענות? ככה זה מנקודת המבט שלי [ליצירה]
- [ליצירה] הבית השלישי נחרב סליחה התכוונתי שהבית השלישי יפה- אקורד סיום טוב של השיר. [ליצירה]
- [ליצירה] אללי אשר יגורנו בא לנו [ליצירה]
- [ליצירה] תמונה מאוד חזקה. [ליצירה]
- [ליצירה] וורטים יקרים במחיר זול. הראשון מזכיר את איוב שאיבד את הכל עד שהגיע למעלה הגדולה שיכול בן אנוש להגיע עדיה: "ויען ה' את איוב מן הסערה ..." [ליצירה]
- [ליצירה] ***** [ליצירה]
- [ליצירה] ***** (אלול אחר- תכתוב על זה שיר.) [ליצירה]
- [ליצירה] מקורי בטירוף. הקישור המהמם להלכה... פגזי להחריד ומעורר השתאות (מילים קיצוניות כאלו..) ***** [ליצירה]
- [ליצירה] צריך להבין שיחד עם הטוטאליות של התביעה לקונסיסטנטיות, מוצדקת ככל שתהיה, אין כל מניעה שהיא לחריגה א-פורמלית בתוך מעגל הקסמים הזה עצמו, תוך כדי, ואני מדגיש תוך כדי, ציות עקרוני ומוחלט כאחד למעטפת החוק הכללית, ללא כחל ושרק. תהיה זו יומרה בלתי נסלחת לטעון כי אמפירית חריגה מעין זו יכולה בכלל לשאת בתואר המפוקפק (על כל פנים לענייננו) "חריגה", בעוד המגדיר עצמו, הוי אומר הצופה, לשון אחר- האדם, איננו מסוגל לצקת תוכן של ממש לקביעה השרירותית הזו עצמה (גם אם לעולם לא יודה בכך). כמעט הייתי אומר שזו דוגמה מעניינת ללא יותר מדמגוגיה בכסות מדעית כביכול. מקוה מאוד שהבהרתי את עצמי [ליצירה]
תגובות