וואוו!
למרות שהצוואר ארוך מדי והאוזן גדולה מדי...
הפנים.. הם מדהימות..
והיא כל כך נושמת את האויר.
והפנים העדינות.. והאור בלחיים...
הפרופורציות טובות.
והציור הזה הפעים אותי.
איך שאני אוהבת להתפעם מהציורים שלך!!
(הקטע של הצוואר והאוזן הפריע לי. אבל הפנים כמעט מחפות על זה.)
נהדר
נהדר.
כל הכבוד
המשיכי ליצור
בתש
הפנים שלה, האור והצל פשוט מעולים. יופי של שליטה במכחולים... (קצת מקנא:) המבנה של השיער שלה טוב, אבל נראה כאילו הוא משוח בבוץ. בטח בגלל הצבעים,.
מפעים לגמרי. מאד נושם, חי.
אהבתי : - :
ראיתי את התמונה כבר הרבה פעמים, ובאמת רק עכשיו שמתי לב (בגלל דברי בתש) שהאוזן קצת גדולה. אבל למה להתפס לדוקיות :)
דווקא את הצוואר הארוך אהבתי. זה נראה לי בכוונה ככה.
בכולופן - ציור מדהים!!
מקסים.
יש לי משהו עם סוסת אור.
הצוואר באמת נותן תחושה מסויימת, של יציאה אל האור.
האוזן, בכל זאת, הפריעה גם לי קצת. לא יודע אם היא גדולה מדי, אבל צריך לשים אותה קצת יותר למעלה, לדעתי.
פרצוף מדהים. יפה כ"כ.
ממש ממש נהניתי.
תודה!
בתווך-
בין אור לחושך, בין עצמי לחוץ ממני, בין זמני לנצחי.
וגם ציפייה יש פה, לטוב או לרע.
(ובאמת הצוואר ארוך טיפ טיפה, אבל זה מגדיל את הציפייה, כמו אדם שמתאמץ לראות אם הגיע האוטובוס.)
[ליצירה]
וואוו!
למרות שהצוואר ארוך מדי והאוזן גדולה מדי...
הפנים.. הם מדהימות..
והיא כל כך נושמת את האויר.
והפנים העדינות.. והאור בלחיים...
הפרופורציות טובות.
והציור הזה הפעים אותי.
איך שאני אוהבת להתפעם מהציורים שלך!!
(הקטע של הצוואר והאוזן הפריע לי. אבל הפנים כמעט מחפות על זה.)
נהדר
נהדר.
כל הכבוד
המשיכי ליצור
בתש
[ליצירה]
במקלט?
הפנים שלה, האור והצל פשוט מעולים. יופי של שליטה במכחולים... (קצת מקנא:) המבנה של השיער שלה טוב, אבל נראה כאילו הוא משוח בבוץ. בטח בגלל הצבעים,.
מפעים לגמרי. מאד נושם, חי.
אהבתי : - :
[ליצירה]
ראיתי את התמונה כבר הרבה פעמים, ובאמת רק עכשיו שמתי לב (בגלל דברי בתש) שהאוזן קצת גדולה. אבל למה להתפס לדוקיות :)
דווקא את הצוואר הארוך אהבתי. זה נראה לי בכוונה ככה.
בכולופן - ציור מדהים!!
[ליצירה]
מקסים.
יש לי משהו עם סוסת אור.
הצוואר באמת נותן תחושה מסויימת, של יציאה אל האור.
האוזן, בכל זאת, הפריעה גם לי קצת. לא יודע אם היא גדולה מדי, אבל צריך לשים אותה קצת יותר למעלה, לדעתי.
פרצוף מדהים. יפה כ"כ.
ממש ממש נהניתי.
תודה!
[ליצירה]
.
בהחלט לא פגעת הרי לא מדברים כאן *עלי* אלא על דברים לשם שמיים.
אבל-
נמאס כבר שמוציאים דבריי מהקשרם ואנסה לברר אותם אחד-אחד.
א. כשדברתי על הנשים של פעם לא התכוונתי ללימוד תורה במישור הלמדני שלו כי ידוע שאז שררה בורות מוחלטת בקרב הנשים. התכוונתי למוסר. פעם נשים היו יותר קרובות למידות טובות ומחשבות מתוקנות והיום אנחנו צריכות ללמוד שוב ושוב ושוב את מסילת ישרים וחובת התלמידים וספרי מוסר נוספים. וגם- לא התרפקתי על העבר וקיוויתי שיגיע הרגע שהעולם יחזור לבורותו. התכוונתי שאז נשים היו צדיקות גדולות גם בלי להקדיש שנים שלימות ללימוד גמרא, חסידות, כתבי הרב וכו' אבל היום התפקיד השתנה והכלים השתנו ולכן האור שאנו מבקשים- אחר.
ב. כשדברתי על מניינים התכוונתי למנייני תפילה של נשים שבהם אי אפשר לומר קדיש וקדושה ודברים נוספים שמפחיתים את מעלת התפילה וחבל לוותר על הדברים האלה, מלבד העובדה שיש גם ערך להתכנסות *כל* הציבור לתפילה.
ג. עכשיו אני כבר מ-מ-ש חוזרת על עצמי אבל חייבת כדי להבהיר:
אני לא מנסה לחנוק את הכמהון הזה.
שוב-
בכלל בכלל בכלל לא מנסה לחנוק אותו.
אם הייתי מנסה לא הייתי מקדישה את השנה הזו כדי להתעסק רק בו. מה שאמרתי הוא שיש בכמהון הזה פניות לא חיוביות שצריך לנתק אותן ממנו כדי שהוא ישאר טהור ומועיל.
וברור שיש מקום לדמויות נשים למדניות וגדולות בתורה ומעשים. השאלה היא באיזה אופן זה בא ובאיזו התיחסות.
כי בטח שזה פספוס של חיים אם אשה במשך רוב שנותיה תחוש את הערגה הזו לבית הכנסת בעוד היא יושבת ממורמרת בביתה וצריכה לטפל בכמה תינוקות צווחניים שמונעים ממנה את עבודת ה' הישרה והאמיתית.
וכמובן שניתן לסדר דברים כך שהאיש שלה יהיה עם הילדים שעה שהיא הולכת לשיעורים וכמובן שהפתרון של מניין ותיקין הוא פתרון מעולה וכמובן שכל שילוב הגיוני אחר בא בחשבון-
השאלה היא מה סדר העדיפויות, ואיך ההתיחסות לכל הנושא הקדוש הזה של גידול ילדים שנוטים להתיחס אל זה כאל דבר בזוי ומדכא (לא חופשיים ללכת לחוגים, לחברות, ללמוד עוד תואר באוני' וכו').
ה"תואר" רבנית התיחס אל עצמה ולא אל בעלה. כנראה שיש נשים שהצליחו לשלב את הבית עם ההתקדמות האישית שלהן שזה דבר מבורך בפני עצמו וגם בהתחשב בעובדה שנשים רבות לומדות היום תורה ויש דברים שבנים פשוט לא מבינים ולכן אנו צריכות את ההבנה הנשית התורנית.
רק דבר נוסף שאמרה הרבנית עידית איצ'קוביץ (מי שלא שמע עליה היא "תלמיד-חכם" עצומה, דמות ענקית שמלמדת תורה באינספור מקומות). הרבנית עידית הייתה עקרה במשך 11 שנים, אני חושבת ובשנים אלו היא זכתה ללמוד את כל התורה הזו שהיא מנחילה לאלפי נשים. בכל מקרה- היא אמרה שכמובן שהיא שמחה שלמדה כ"כ הרבה תורה וזכתה להשתקע בעולם זה והיא מודעת לתרומה העצומה שיש בהיותה דמות כזו בציבור שלנו אבל היא אמרה שאם היו נותנים לה את זכות הבחירה האם ללמוד בשנים הללו או לזכות לחנך בהן ילדים- היא הייתה בוחרת בחיי המשפחה.
והרבנית עידית היא הרבנית עידית.
ויאיר- מה התאריך של היום הנכסף? שתף אותנו כדי שגם נשמח.....
[ליצירה]
השם! למה את עושה את זה?
מקפיצה ומקציפה את הבפנוכו. (וזה מכאיב כל-כך).
המילים שלך, כמו תמיד, חותכות ובטוחות ומדויקות כל כך.
את מדהימה.
(נשיקות מאן...)
תגובות