בסופו של יום לא היה לי אלא להתנחם בקדרות העבים

ולאחר אינסוף ימי לחימה עייף כמו שרק לוחמים יודעים

היא מטיחה בפני את כוס קיטונות חמתה השפוכה

ובעין דומעת מורה באצבעה על כיוון  דלת היציאה

 

ואני ששבעתי ים ודממה

וחזרתי אליה כל כמה חודשים לקבל את עירוי האהבה

עומד פה במסדר חיי

רואה איך מפקד היחידה מעניק לדנה וגלעד את הסיכה

 

ורק על זה אני חושב לעזאזל 

לא על שנות אימונים מפרכות

לא על הפעילות הלא אנושית

לא על רפי ויעקב שהתפזרו בתרנג´יט

 

וכולם כבר רצים אל הים אל הבית אל המשפחה

ואני נשאר כרגיל לבד  במרכז הרחבה

 

לא נשאר לי אלא להתנחם בקדרות האביבים שעוד נותרו לי

והסיכה כבר מזמן דהה צבעה

ודנה וגלעד כבר מזמן התגרשו

ופוזת העטלף כבר לא מרשימה באף ראיון עבודה

 ומה לא הייתי נותן בשביל עוד 50סיסי של אהבה

 

והיא גרה עם אהבתה בצפון מרעיפה שביבי חציר ושמחה

   על בעל וכלב רועים  חיים די בנאליים בסך הכל

ואני זאב בודד ופרוע

 משפד באישון לילה את הכלב הארור על קלישון

רק כדי להוציא את הזוג השליו שלנו מהשגרה האפורה

וגם כדי לפרוק קצת רגשות תסכול הרס עצמי ואשמה

 

 

 


עוד יומיים בלאוס נתמסטל על ריקשה

אין כמו השחרור