בוקר
ושמש
וענן תלוי על ההר,
ניצנוץ טללי אמש
על עשבי מרעה עוד נותר.
בוקר
איל קם משנת אילים
מותח שריר
פוצח שיר
"כל דרי עולם מהללים"
לא-ל נורא כביר.
מתוך ריצת קלות רגלים,
איל מסתבך בסבך
קופחת שמש
חם, אין מים
רעב,
כואב,
ומסובך
מזיל דמעה אז איל
לאלוקי אילים קורא
"הושיעה נא מתוך התיל-
לדרור , לאור, אל המרעה,"
אנא
שמע נא
תן לי אות,
בוכה בשפת האילות.
והנה- יד חמה מונחת,
מלטפת עדינה
את הסבך לאט פותחת,
וקולה- כקול שכינה
היא מילים טובות אומרת
נשמעות כמו תפילה
לאט את הסבך מתרת
כמו סיכוי! כמו גאולה!
א-ל אלוקי האילות
איל אז לואט- לוחש
תודה, ומתמסר ליד הזאת
לא רחוק- ריחה של אש.
שתי עיניו פקוחות - פקוחות.
מאמינות, כל כך כל כך
ממשיכות ללחוש תודות,
גם כשחבל רך נכרך.
קרנו נגדעת, נחללת,
מתוכה עולה תקיעה יחידה
איל מתמסר למאכלת,
בשירת תודה.
זכור לנו את העקדה!
זכור
את העקדהההה
זכור.????????
תגובות