בוקר

ושמש

וענן תלוי על ההר,

ניצנוץ טללי אמש

על עשבי מרעה עוד נותר.

 

בוקר

איל קם משנת אילים

מותח שריר

פוצח שיר

"כל דרי עולם מהללים"

לא-ל נורא כביר.

 

מתוך ריצת קלות רגלים,

איל מסתבך בסבך

קופחת שמש

חם, אין מים

רעב,

כואב,

ומסובך

 

מזיל דמעה אז איל

לאלוקי אילים קורא

"הושיעה נא מתוך התיל-

לדרור , לאור, אל המרעה,"

אנא

שמע נא

תן לי אות,

בוכה בשפת האילות.

 

והנה- יד חמה מונחת,

מלטפת עדינה

את הסבך לאט פותחת,

וקולה- כקול שכינה

היא מילים טובות אומרת

נשמעות כמו תפילה

לאט את הסבך מתרת

כמו סיכוי! כמו גאולה!

 

א-ל אלוקי האילות

איל אז לואט- לוחש

תודה, ומתמסר ליד הזאת

לא רחוק- ריחה של אש.

 

שתי עיניו פקוחות - פקוחות.

מאמינות, כל כך כל כך

ממשיכות ללחוש תודות,

גם כשחבל רך נכרך.

קרנו נגדעת, נחללת,

מתוכה עולה תקיעה יחידה

איל מתמסר למאכלת,

בשירת תודה.

זכור לנו את העקדה!

 

זכור

את העקדהההה

זכור.????????