אזכיר לי עכשיו שאני וחברה שלי נסענו באוטובוס לשליחות כמו שאנחנו קוראים לזה באולפנה
וראינו את הנוף המדהים ואז גם ראינו את הזועמה הזאתי שלולית אבל היא היתה כל כך יפה היא הראתה לבורא שאנחנו אוהבים אותו כי היסתכלנו והיתפעמנו מיצירת הבורא
זה יפה לא?(תרתי משמע)
אני כל כך מסכימה עם החתלתול הזה...
איך את מוצאת את הדברים המדהימים האלה?
בכל מקרה, בקשר להולך ונעלם האם התכוונת לעץ שלא רואים את המשכו בשלולית?
בכל מקרה אהבתי את התמונה הזאת מאוד, היא בין היפות ביותר שלך.
ליתוש.
אז מה שנעלם זה האנשים ששמים לב שיש הרבה אנשים ששמים לב למה שנעלם?
אה, ותמונה יפה. יפה מאד.
הזכירה לי את שלולית החורף בנתניה - נוסטלגיה שנעלמת כל שנה, וחוזרת (ומקווה שבע"ה תמשיך לחזור) כל שנה.
אהבתי את ההסבר של אסתר (וזה אפילו חרוז). להנציח בתמונה דבר כ"כ רגעי- להעניק לו חיי נצח (או חיים עד שהמחשבים יקרסו)
ובשלולית בנתניה יש גם חיים אמיתיים של ראשנים- כך שזה לא באמת נעלם, גרעינים של השלולית קיימים כל הזמן
שלולית קטנה של גשם
סביבה עשב ירוק
בדל סיגריה צף בשלולית
ואני מביט
מאין תבוא הרוח
ולאן תישוב
והאם טיפת גשם
שחבל עליה
את שלוות שלוליתי
תגנוב.
*תמונה מקסימה של יופי ורוגע בטבע. מה עוד צריך הבנאדם?
תודה לך שאת קצת הרבה אחרת.
[ליצירה]
אזכיר לי עכשיו שאני וחברה שלי נסענו באוטובוס לשליחות כמו שאנחנו קוראים לזה באולפנה
וראינו את הנוף המדהים ואז גם ראינו את הזועמה הזאתי שלולית אבל היא היתה כל כך יפה היא הראתה לבורא שאנחנו אוהבים אותו כי היסתכלנו והיתפעמנו מיצירת הבורא
זה יפה לא?(תרתי משמע)
[ליצירה]
יו,
אני כל כך מסכימה עם החתלתול הזה...
איך את מוצאת את הדברים המדהימים האלה?
בכל מקרה, בקשר להולך ונעלם האם התכוונת לעץ שלא רואים את המשכו בשלולית?
בכל מקרה אהבתי את התמונה הזאת מאוד, היא בין היפות ביותר שלך.
ליתוש.
[ליצירה]
לא, אני לא חושבת שזה זן הולך ונעלם.
פשוט מטיפים לנו כל הזמן ש"צריך לשים לב לדברים האלה יותר", ואנחנו מקבלים כמובן מאליו שאין הרבה שעושים את זה.
[ליצירה]
אסתר וקצתחרת
אז מה שנעלם זה האנשים ששמים לב שיש הרבה אנשים ששמים לב למה שנעלם?
אה, ותמונה יפה. יפה מאד.
הזכירה לי את שלולית החורף בנתניה - נוסטלגיה שנעלמת כל שנה, וחוזרת (ומקווה שבע"ה תמשיך לחזור) כל שנה.
[ליצירה]
קראתי כבר 3 פעמים ולא שבעה..
אין מתאים ממחשבות נוגות כאלו ללילה חורפי.
ו...גמני.. חובבת סוגריים.. :-) (אולי בגלל שלשם נכנסים כל הדברים הלא בטוחים).
[ליצירה]
ובכן.. מזרח תאילנד.עומס חום מטורף (באיזור ה40 מעלות) וכל החיות במנזר מעולפות, כולל העיט הזה. אבל מה..ממש רציתי לצלם אותו..אז הצקתי לו המון- ברעשים, מחיאות כפיים, קולות משונים..בסופו של דבר הוא התעצבן וזז והתוצאה לפניכם :-)
(שמתם לב לזקן??)
[ליצירה]
סתיו, אני דוגלת בגישה השמרנית ולא עורכת תמונות. זה אומר שהס מלהזכיר לידי פוטושופ, וגם לעולם לא אחתוך תמונה. זה מלאכותי בעיני וגורע מהאומנות..
אשר למיקום השחפים- הוא מכוון. אם את מכירה את חוק השלישים, ניסיתי לשחק איתו קצת ולמקם בין לבין (משהו כמו 1/3 וחצי) כדי שלא יהיה ממש במרכז, אבל גם לא ממש בימין. המיקום הקלאסי,לימין,התחיל לשעמם אותי קצת.
אולי את צודקת בקשר לים-שיש יותר מדי ממנו בתמונה, אבל השאלה היא אם מצלמים מעט גבוה יותר, האם מקבלים את תחושת הסערה?
ואגב, עומר- התמונה אכן אפורה, פשוט כי לא הייתה טיפת שמש בחוץ :-) אם למישהו יש רעיון איך להבהיר תמונות חורף שצולמו בלי אור, אשמח ללמוד.
ו, כמקובל לומר כאן באתר, תודה על התגובות!
[ליצירה]
מקסים! אני אף פעם לא שובעת מן הים. לעניין הפוקוס, קיבלת תוצאה מצוינת אבל לא זו שכיוונת אליה. התמונה יוצרת תחושה מאוד ממוקדת (בגל הקרוב) ולא של אינסוף (הגלים ברקע). אני חושבת שקשה להשיג תחושת מרחק כשמצלמים מזוית כ"כ נמוכה (אין עומק).
תגובות