הולך ונעלם
קצת אחרת
-
בת 24,משתדלת לחוות.
http://liat83.photolight.co.il
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אזכיר לי עכשיו שאני וחברה שלי נסענו באוטובוס לשליחות כמו שאנחנו קוראים לזה באולפנה וראינו את הנוף המדהים ואז גם ראינו את הזועמה הזאתי שלולית אבל היא היתה כל כך יפה היא הראתה לבורא שאנחנו אוהבים אותו כי היסתכלנו והיתפעמנו מיצירת הבורא זה יפה לא?(תרתי משמע) [ליצירה]
- [ליצירה] יו, גאוני! (מצטערת שאין לי יותר מה להגיד.. כל התגובות פה כ"כ עמוקות ורק שלי סתמית כזו..) [ליצירה]
- [ליצירה] איזה יופי! את מצליחה לתפוס את העולם ברגעים שהוא בעצמו לא שם לב אליהם.. [ליצירה]
- [ליצירה] יו, אני כל כך מסכימה עם החתלתול הזה... איך את מוצאת את הדברים המדהימים האלה? בכל מקרה, בקשר להולך ונעלם האם התכוונת לעץ שלא רואים את המשכו בשלולית? בכל מקרה אהבתי את התמונה הזאת מאוד, היא בין היפות ביותר שלך. ליתוש. [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים! כל פריט בתמונה נותן יופי..... יפה לראות את הצל שיש ליד השתקפות.... זה אותו עץ?? [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים. (והתאוריה שלי היא שה"הולך ונעלם" מתייחס לעולם המקביל שבהשתקפות...) [ליצירה]
- [ליצירה] נקודה למחשבה לכולכם.. אולי מה שהולך ונעלם זהו זן האנשים ששמים לב לדברים "בנאלים" כמו שלוליות? [ליצירה]
- [ליצירה] אני חשבתי שמה שהולך ונעלם זה החורף. בכל מקרה- ממש יפה. מסוג הדברים שעוברים לידם כל יום ולא עוצרים- אז תודה שהזכרת לנו עד כמה זה יפה [ליצירה]
- [ליצירה] לא, אני לא חושבת שזה זן הולך ונעלם. פשוט מטיפים לנו כל הזמן ש"צריך לשים לב לדברים האלה יותר", ואנחנו מקבלים כמובן מאליו שאין הרבה שעושים את זה. [ליצירה]
- [ליצירה] אסתר וקצתחרת אז מה שנעלם זה האנשים ששמים לב שיש הרבה אנשים ששמים לב למה שנעלם? אה, ותמונה יפה. יפה מאד. הזכירה לי את שלולית החורף בנתניה - נוסטלגיה שנעלמת כל שנה, וחוזרת (ומקווה שבע"ה תמשיך לחזור) כל שנה. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף של סיפור! (אף פעם לא חשבתי על עצמי כעל קלף..מעניין איזה מספר הצמידו לי לגב..) [ליצירה]
- [ליצירה] כמה פשוט ככה נוגע [ליצירה]
- [ליצירה] כמה יפה- כן ואמיתי [ליצירה]
- [ליצירה] אני..פשוט..חסרת מילים. כתיבתך כ"כ נעימה לי- לא חוטאת בבנאליות, לא נסחפת למחוזות הקיטש, ובכל זאת..אני מסיימת לקרוא בתחושת "אוווו"... וכמובן, צביטת קינאה בלתי נשלטת. [ליצירה]
- [ליצירה] רק רוצה להזכיר (בהקשר לתמונה זו במיוחד,אך תקף לגבי כולן) כי התמונה המקורית חדה ומפוקסת. תהליכי הכיווצ'וץ שהיא עוברת כדי לעלות לאתר מורידים מהאיכות שלה. [ליצירה]
- [ליצירה] את פשוט..פשוט.. מצוינת. שמחה לגלות אותך [ליצירה]
- [ליצירה] מצטערת,אבל אני מוכרחה: התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות? מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך. [ליצירה]
- [ליצירה] דקות מעטות לפני השקיעה (זריחה ושקיעה יוצרות אפקט דומה בתמונות). הכינרת הייתה ,עבור רחל, מקום קסום ושקט.אך בו זמנית, שם החלה לגסוס (חבל התלייה שבצילום..). את הדיכוטומיה הזו ניסיתי להעביר. [ליצירה]
- [ליצירה] אחד הדברים הראשונים שלמדתי בצילום היה, כי לא כל תמונה חייבת להביע משהו. ויותר מכך, רובן המוחלט של התמונות הן בגדר תיעוד ותו לא. הרעיון הוא לעשות את זה בצורה מעניינת ואיכותית (אור-צל, זוויות צילום וכו'), אבל מסר הוא בגדר "מותרות". מה לעשות שלא תמיד נקלעים לך לפריים מתנחל ושמאלני בחיבוק אמיץ.. דעתי האישית? אני ציידת רגעים, ולא צלמת. לכן כל צילום שלי צריך להביע משהו, אם לא מסר אז תחושה. בצילום הזה יש משהו רך ומרגש מבחינתי. אם לא הרגשת בכך, כנראה שלא הצלחתי להעבירו, ומקבלת את הביקורת באהבה. [ליצירה]
- [ליצירה] היי, זו המצלמה שגמני משתמשת בה! :-) (לפחות עד שאחסוך מספיק כדי לשדרג). אשר לתמונה- אהבתי יותר את הגירסה המקורית ("חיבוק"), היא יותר אמיתית,אותנטית. [ליצירה]
תגובות