אזכיר לי עכשיו שאני וחברה שלי נסענו באוטובוס לשליחות כמו שאנחנו קוראים לזה באולפנה
וראינו את הנוף המדהים ואז גם ראינו את הזועמה הזאתי שלולית אבל היא היתה כל כך יפה היא הראתה לבורא שאנחנו אוהבים אותו כי היסתכלנו והיתפעמנו מיצירת הבורא
זה יפה לא?(תרתי משמע)
אני כל כך מסכימה עם החתלתול הזה...
איך את מוצאת את הדברים המדהימים האלה?
בכל מקרה, בקשר להולך ונעלם האם התכוונת לעץ שלא רואים את המשכו בשלולית?
בכל מקרה אהבתי את התמונה הזאת מאוד, היא בין היפות ביותר שלך.
ליתוש.
אז מה שנעלם זה האנשים ששמים לב שיש הרבה אנשים ששמים לב למה שנעלם?
אה, ותמונה יפה. יפה מאד.
הזכירה לי את שלולית החורף בנתניה - נוסטלגיה שנעלמת כל שנה, וחוזרת (ומקווה שבע"ה תמשיך לחזור) כל שנה.
אהבתי את ההסבר של אסתר (וזה אפילו חרוז). להנציח בתמונה דבר כ"כ רגעי- להעניק לו חיי נצח (או חיים עד שהמחשבים יקרסו)
ובשלולית בנתניה יש גם חיים אמיתיים של ראשנים- כך שזה לא באמת נעלם, גרעינים של השלולית קיימים כל הזמן
שלולית קטנה של גשם
סביבה עשב ירוק
בדל סיגריה צף בשלולית
ואני מביט
מאין תבוא הרוח
ולאן תישוב
והאם טיפת גשם
שחבל עליה
את שלוות שלוליתי
תגנוב.
*תמונה מקסימה של יופי ורוגע בטבע. מה עוד צריך הבנאדם?
תודה לך שאת קצת הרבה אחרת.
[ליצירה]
אזכיר לי עכשיו שאני וחברה שלי נסענו באוטובוס לשליחות כמו שאנחנו קוראים לזה באולפנה
וראינו את הנוף המדהים ואז גם ראינו את הזועמה הזאתי שלולית אבל היא היתה כל כך יפה היא הראתה לבורא שאנחנו אוהבים אותו כי היסתכלנו והיתפעמנו מיצירת הבורא
זה יפה לא?(תרתי משמע)
[ליצירה]
יו,
אני כל כך מסכימה עם החתלתול הזה...
איך את מוצאת את הדברים המדהימים האלה?
בכל מקרה, בקשר להולך ונעלם האם התכוונת לעץ שלא רואים את המשכו בשלולית?
בכל מקרה אהבתי את התמונה הזאת מאוד, היא בין היפות ביותר שלך.
ליתוש.
[ליצירה]
לא, אני לא חושבת שזה זן הולך ונעלם.
פשוט מטיפים לנו כל הזמן ש"צריך לשים לב לדברים האלה יותר", ואנחנו מקבלים כמובן מאליו שאין הרבה שעושים את זה.
[ליצירה]
אסתר וקצתחרת
אז מה שנעלם זה האנשים ששמים לב שיש הרבה אנשים ששמים לב למה שנעלם?
אה, ותמונה יפה. יפה מאד.
הזכירה לי את שלולית החורף בנתניה - נוסטלגיה שנעלמת כל שנה, וחוזרת (ומקווה שבע"ה תמשיך לחזור) כל שנה.
[ליצירה]
אמונה,אני לא חושבת ש"כואב" זו התחושה העולה מן השיר. אולי פיכחות, עמידה כנה מול המציאות.
ושורה אחת לא הבנתי- "שלא תעיזי להתאהב, זו פעם אחרונה"-באחר,שי,או בך..?
[ליצירה]
אבל שחף..זה בדיוק מה שעשיתי :-)
הווה- הילדונת השרועה על החוף
עתיד- בעוד מספר שניות תרוץ למים
והרגליים לא נכנסו לתמונה בטעות, ארבתי לקומפוזיציה הזו יותר מ20 דקות.. אני חושבת שהן מוסיפות את הפאנץ' לתמונה ובלעדיהן היא הייתה סתמית.
[ליצירה]
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
[ליצירה]
התמונה צולמה ב"שירת הים" בנווה דקלים, ולכן הכותרת.. אודיה, אני חושבת שהכותרת היא חלק אינטגרלי מהיצירה ומכוונת את הצופה לכוונת הצלם. להעלות תמונה בלי שם זה לוותר על חצי ממנה..
ואגב, מה דעתכם על השם "ימין שמאל, רק חול וחול"?
ניצן- את המודל לחיקוי שלי ;-) ומרשים שאת זוכרת את כל ההתכתבויות כאן..
סרט הצילום הוא שחורלבן רגיל, נראה לי שהגוון הירקרק הוא בגלל הבוהק- היה המון שמש באותו יום ולא צילמתי ממש עם הגב אליה.
תגובות