אזכיר לי עכשיו שאני וחברה שלי נסענו באוטובוס לשליחות כמו שאנחנו קוראים לזה באולפנה
וראינו את הנוף המדהים ואז גם ראינו את הזועמה הזאתי שלולית אבל היא היתה כל כך יפה היא הראתה לבורא שאנחנו אוהבים אותו כי היסתכלנו והיתפעמנו מיצירת הבורא
זה יפה לא?(תרתי משמע)
אני כל כך מסכימה עם החתלתול הזה...
איך את מוצאת את הדברים המדהימים האלה?
בכל מקרה, בקשר להולך ונעלם האם התכוונת לעץ שלא רואים את המשכו בשלולית?
בכל מקרה אהבתי את התמונה הזאת מאוד, היא בין היפות ביותר שלך.
ליתוש.
אז מה שנעלם זה האנשים ששמים לב שיש הרבה אנשים ששמים לב למה שנעלם?
אה, ותמונה יפה. יפה מאד.
הזכירה לי את שלולית החורף בנתניה - נוסטלגיה שנעלמת כל שנה, וחוזרת (ומקווה שבע"ה תמשיך לחזור) כל שנה.
אהבתי את ההסבר של אסתר (וזה אפילו חרוז). להנציח בתמונה דבר כ"כ רגעי- להעניק לו חיי נצח (או חיים עד שהמחשבים יקרסו)
ובשלולית בנתניה יש גם חיים אמיתיים של ראשנים- כך שזה לא באמת נעלם, גרעינים של השלולית קיימים כל הזמן
שלולית קטנה של גשם
סביבה עשב ירוק
בדל סיגריה צף בשלולית
ואני מביט
מאין תבוא הרוח
ולאן תישוב
והאם טיפת גשם
שחבל עליה
את שלוות שלוליתי
תגנוב.
*תמונה מקסימה של יופי ורוגע בטבע. מה עוד צריך הבנאדם?
תודה לך שאת קצת הרבה אחרת.
[ליצירה]
אזכיר לי עכשיו שאני וחברה שלי נסענו באוטובוס לשליחות כמו שאנחנו קוראים לזה באולפנה
וראינו את הנוף המדהים ואז גם ראינו את הזועמה הזאתי שלולית אבל היא היתה כל כך יפה היא הראתה לבורא שאנחנו אוהבים אותו כי היסתכלנו והיתפעמנו מיצירת הבורא
זה יפה לא?(תרתי משמע)
[ליצירה]
יו,
אני כל כך מסכימה עם החתלתול הזה...
איך את מוצאת את הדברים המדהימים האלה?
בכל מקרה, בקשר להולך ונעלם האם התכוונת לעץ שלא רואים את המשכו בשלולית?
בכל מקרה אהבתי את התמונה הזאת מאוד, היא בין היפות ביותר שלך.
ליתוש.
[ליצירה]
לא, אני לא חושבת שזה זן הולך ונעלם.
פשוט מטיפים לנו כל הזמן ש"צריך לשים לב לדברים האלה יותר", ואנחנו מקבלים כמובן מאליו שאין הרבה שעושים את זה.
[ליצירה]
אסתר וקצתחרת
אז מה שנעלם זה האנשים ששמים לב שיש הרבה אנשים ששמים לב למה שנעלם?
אה, ותמונה יפה. יפה מאד.
הזכירה לי את שלולית החורף בנתניה - נוסטלגיה שנעלמת כל שנה, וחוזרת (ומקווה שבע"ה תמשיך לחזור) כל שנה.
[ליצירה]
אודיה וערוגה- בצילום המקורי המסגד חד יותר ובפוקוס, כרגיל..העלאת הקובץ לאתר פוגמת באיכותו.. אבל גם בצילום המקורי יש תחושת FLAT, אין עומק, ואני לא מצליחה להבין למה. קיוויתי שתוכלו לעזור לי.. (הבד הזה הוא סוג של יוטה שהתנפנפה מעל דוכן, צילמתי כאשר שקעה מטה-ולא רואים את זה בכלל בצילום..אולי מרחק היה עוזר?)
[ליצירה]
מצטערת,אבל אני מוכרחה:
התמונה גזורה בצורה מרושלת ולא נעימה לעין, כאילו נערכה בחיפזון-העיקר להציגה ברבים.אבל מעבר לקטנוניות העיסוק בויזואליות של ה"יצירה" אני מתקשה להבין איך אדם יהודי מסוגל להשוות יהודי אחר לחיה, ובעצם לטעון כי הוא פחות ממנה. רק לי יש אסוציאציות של מלחמת העולם השניה? כמה רחוק עוד תגיע ההסתה נטולת הרסן הזו? האם היא תיפסק רק כאשר יישפך פה דם? האם אי אפשר לעמוד על עקרונות ולדבוק באידיאלים בדרכים חיוביות?
מאט יקירי, כן. מאחורי כ-ל זוג עיניים יש נשמה. (ניצוץ אלוקי למקרה שסיסמאות ולהט המונים השכיחו ממך את העובדה), גם אם היא לא חושבת כמוך.
תגובות