"וכשיצאתי לחפש-
נעלמתָ.
מרוב שורות לא ראיתי דבר"
וצמצמתי.
"ריק פה.
שקט וסגור.
אם רק היית נותן להיכנס.."
ופתחתי.
ועדיין,
לא הבנתְ דבר.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] זה מדהים פשוט אותו דבר... מילים סתומות חידות לא פתורות אותו אדם ... שקוע עד כאב... (מצטערת,לא קשור אליך הכתיבה שלך הריצה מחשבות) הסוד-יש דרכים לגרום לה להבין... האמת-היא לא תבין! רק אתה... [ליצירה]
- [ליצירה] . .מדהים. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אוי- שי, שי! איזה יופי! אל תפסיק!!! ככה אנחנו אוהבים אותך, יותר רך, מלטף, מחובר, מרגיש. הנאה צרופה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] בלי מילה אחת מיותרת.. קצר וחד. מצוין. [ליצירה]
- [ליצירה] כל פעם מחדש נחמד לי שלשם שינוי אני יודעת בדיוק על מה ומה פתאום אתה כותב... [ליצירה]
- [ליצירה] כבר אין פה קוראים, אה? איפה נעלמו כולם???????? [ליצירה]
- [ליצירה] זה הכל? [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שבכית ברכבת [ליצירה]
- [ליצירה] תודה. אני עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אח! ריימונד ריימונד [ליצירה]
- [ליצירה] מתאים לסתיו. עכשיו ראיתי [ליצירה]
- [ליצירה] צדקת הדרך, בה כל כך צדקת (צל)- קשה להאיר עליה כאן. ולכן- המחלוקת. בטן ושכל. ואולי , בגלל זה, הביטחון ב"גדול" והחשיבה על ביטול ה"קטן". [ליצירה]
- [ליצירה] אבל לא משנה למה התכוונתי. [ליצירה]
- [ליצירה] "אמור לי מי אתה". את לא קוראת? [ליצירה]
- [ליצירה] יהודיה, אני ממליץ לך לא לכתוב בצורה המרכזית כי זה פחות קריא. לא ממש מוצלח בכל שיר. הנה הארותיי: חוט של משי, עדין כמעט שקוף כמעט בלתי מורגש. * לא מתחבר כל כך עם שאר השיר. הקשר מובן אך לא זורם. וכשאני בבדידותי סיבים דקים של משי עטפוני, * למה בזמן עבר? לא שייך לזמן שבו מתחילה. והוצפתי* געגוע. *כנ"ל דבורים קטנות מפזרות על עפעפי*י אבקן מהפרח שעזבתי. אהבה עדינה, . חוט של געגוע הרבה הצלחה בהמשך.... שי. [ליצירה]
תגובות