[ליצירה]
תמונה יפה
אולי הייתי מנסה קצת להתכופף ולצלם את הכיסא עם קצת יותר מרחבים של הים אבל זה הסתכלות שלי וכמה כיף שלכל צלם יש את ההסתכלות והראיה שלו.
[ליצירה]
הביקורת נוקבת מדי לטעמי..
כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...).
הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך.
[ליצירה]
המיקום של האור מצוין, מדגיש את תחושת המתכת (כן,יודעת שזה סתם פלסטיק, ובכל זאת). אבל בכדי להעביר את הרעיון של מסכה, אני חושבת שהיית צריכה לצלם את כל הפרצוף כדי להשיג את ההשוואה בין פנים אנושיות למסכה קרה. בתמונה כמות שהיא, רואים רק מסכה ולא ברור מה היא מנסה להסתיר. מעניין,מה המורה שלך אמרה על זה?
[ליצירה]
נביש- אני איתך במחאה.רק תגיד יום ושעה ואגיע לכבול עצמי בשרשראות ברזל לכל קרוואן! אתהלך עם לפידים ברחובות! אחסום כבישים! מה דעתך על כתום כצבע למאבק שלנו? יש לי הרגשה שזה יתפוס חזק..
[ליצירה]
איכשהוא תמיד היה ברור לי שמבריחים אותה מהארמון בתוך כל הבלאגן, או שאחשוורוש מבין את הקשר העמוק שיש לה לעמה ולכן משחרר אותה ללא תנאים.
חיפשתי עכשיו בפסוקים ולא מצאתי תיאור של מה באמת עלה בגורלה, בע"ה אחפש בפרשנים-מבטיחה ליידע אם וכאשר אמצא משהו מעניין.
(ואגב.. אני לא בטוחה שהקרבה של אדם פרטי עבור עם נחשבת לטרגדיה.. לאורך כל הדורות אנשים חשו גאווה של ממש למות על קידוש ה'. לעמ"י אין קיום של ממש-קיום ייעודי-כפרטים. רק כקבוצה).
[ליצירה]
לכמה שניות התרשמתי באמת. אשכנזי ייצוגי המעז להפנות עורף להתנשאות המיותרת והבלתי מוצדקת בעליל של כל אותם "אליטות לכאורה".
חשבתי שבאת לדבר בשמם של אהבת אחים, קבלת השונה ממני ואולי החשוב ביותר- הכרה בעובדה שאת כולנו ברא אלוקים. לכולנו, על מנהגינו וקולולינו, חלק שווה בקידום העולם והגאולה.
ואז בא התיקון.
ושוב התברר שבכל מקום בו עלינו להשפיל מבט, להכות על חטא ולנסות לתקן- אנחנו בוחרים להאשים את האחר.
צודק, זה באמת יותר קל.
תגובות