[ליצירה]
תמונה יפה
אולי הייתי מנסה קצת להתכופף ולצלם את הכיסא עם קצת יותר מרחבים של הים אבל זה הסתכלות שלי וכמה כיף שלכל צלם יש את ההסתכלות והראיה שלו.
[ליצירה]
מצטערת, כאן זה לא פורום מפוני גוש קטיף (למרות שקל להתבלבל לפעמים) ועם כל אהדתי לרגשות הקשים, זהו אתר אומנות. ומבחינה זו, אין בצילום הזה ולא כלום.
[ליצירה]
קודם כל, אני מאוד בעד הרעיון של בימוי תמונות- זה מוכיח שאת באה להביע אמירה ולא סתם מצלמת (וזה ההבדל,לדעתי,בין אומנות לתיעוד).
צבע צהוב הוא בד"כ בעייתי בשילוב עם פלאש, הופך למטושטש ובוהק, אבל במקרה שלך זה בדיוק האפקט הרצוי-דמוי אש,סממן מלחמה. בהחלט מכניס אותנו לאווירה הנכונה.
אני לא חושבת שהפוקוס הוא הבעיה,אם רצית חדות,אלא העובדה שצילמת דרך כלי זכוכית. גם אם היית סוגרת צמצם עד למינימום האפשרי, זה לעולם לא היה יוצא חד כלעוד יש חוצץ. אבל גם הטישטוש כאן רק מוסיף לתחושה.
2 דברים שהייתי משנה: 1.את הזווית בה מונח החייל השוכב, כדי להרוויח את קווי המיתאר שלו-כרגע הוא לא נראה חייל. 2.אור רך מאחורה, ואז ראש החייל העומד היה ברור יותר.
בסה"כ, רעיון מצוין וגם הביצוע לגמרי לא רע,במיוחד לחובבנית אם כך את מתעקשת לקרוא לעצמך.
[ליצירה]
ראשית,התנצלותי הכנה.
בתקופה האחרונה בחרתי שלא להתעדכן לגבי התפתחויות בענייני התנתקות לשם שמירה על בריאות הנפש, לכן הסיסמא "מאחורי כל זוג.." לא הייתה מוכרת לי בהקשרה.
ו..מוכרחה להודות שאתה צודק, אני אכן כעוסה על כל קיצוניות שהיא, ואולי הפוסל במומו פסול.
בכולופן, שמחתי לגלות שלא זו כוונתך, והלוואי ונזכה לגאולה בקרוב ממש!
[ליצירה]
לקח לי זמן,אני מודה. כבר התכוונתי לשאול "מה זה הגוש מתחת לפנס הרחוב" ואז נתקלתי בכותרת. מאוד אהבתי את התחושה המועברת (של גשם זלעפות,לי באופן אישי), אך אולי כדאי להדגיש קצת את תווי המיתאר של הכנר.
[ליצירה]
לכל מי שהתמרמר על איכות התמונה (העובדה שהיא מטושטשת קלות), זו בעיה בסריקה.. התמונה המקורית חדה בהרבה. תאלצו להאמין לי :-)
(ולמה כולם התחילו להגיב בהודעות אישיות פתאום?)
ו-מנחם ומישי,את הזוית הנמוכה יותר ג"כ ניסיתי, אבל אז מאבדים את הסירה. עניין של סדר עדיפויות..
ומשהו אחרון.. זו לא קומפוזיציה מלאכותית, הדלי (פשוט) היה שם.
[ליצירה]
הביקורת נוקבת מדי לטעמי..
כדתיה ייצוגית מעולם לא דחיתי על הסף שואלי שאלות-פילוסופית-סתם-לעצבן, מעולם לא אמרתי למישהו שלא מן הציבור שלי כי "לא תוכל להבין", (אמת- אם לא נותנים ממנה במינון הנכון,יכולה להיות קטלנית ולהשיג תוצאה הפוכה), ומעולם לא מדדתי בגד מוזר עם חוטים מוזרים (טוב, זה כבר ויכוח אחר לגמרי...).
הציבור שלנו פיתח אהבה גובלת באובססיביות להלקאה עצמית. אולי הגיע הזמן לחשוב ולשקול האם זה באמת חיובי ומפתח,או להיפך.
תגובות