בס"ד
"שום צבא אינו יכול לעמוד בפני אידאה שהגיע זמנה" - ויקטור הוגו (סופר)
'שום אידאה אינה יכולה לעמוד בפני צבא שעבר זמנו' - טובי (סיים לספור)
טובי אור נטובי
-
יליד יא אדר התש"מ (תענית אסתר הוקדמה ליום ההולדת שלי.. ולא בכדי)
בעל נטיה מפחידה לכתוב פרטים שוליים על תאריך הלידה..
ו.. עוד כמה פרטים..
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] "אם זכה צבא לו ואם לאו צבא עליו"? [ליצירה]
- [ליצירה] האמת, לא הבנתי מה רצית אבל קרעעעעעת אותי מצחוק עם 'סיים לספור'... [ליצירה]
- [ליצירה] מה, זהו? הלכה תקופת השירות? [ליצירה]
- [ליצירה] לחתלתול וטל הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה). וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..) [ליצירה]
- [ליצירה] . הו, מזל טוב! ברוך שובך לחיי העצמאות מלאי ההתלבטויות והסיבוכים והמערבולות של אתה בתוך עצמך. שנרים כוסית? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה!! [ליצירה]
- [ליצירה] שנון (: [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השנינות! [ליצירה]
- [ליצירה] משפט חזק וקולע אבל הענין עם הספירה היה מצחיק מאד... זה אפילו קצת גנב את ההצגה לשאר המשפט... [ליצירה]
- [ליצירה] מגן יקירי.. מה שנפש כתב הינו הצד היחיד להתיר (לפי ההלכה, יש דעות שסוברות שהוא לא מוקצה, רוב הפוסקים לא סוברים כך). אגב, בקשר לבית כנסת - לענ"ד רובה לא נחשב כנשק - רובה לא יכול להרוג (כל עוד לא הכנסת מחסנית ודרכת) לכן יש מקום רציני להסתפק האם שייך בו הדין של 'אסור להכניס סכין וכו' לבית הכנסת'... [ליצירה]
- [ליצירה] אהממ... תודה למגיבים סתיו ואניה - תודה. מקווה שאחזור לכתוב (הפסקה של כשנתיים. בעעע) רדף השיג - ה'חבורה הישנה'? אחלה של שם (אנחנו בפגישות השבועיות הסודיות שלנו קוראים לזה old school, אבל גם זה שם) :-) בקשר למה שנשימה מטהרת כתבה - אין חובה לקשור סוף להתחלה, אבל זה תמיד יוצא נחמד שעושים ככה (לדעתי) - יש למישהו רעיון איך אפשר כאן? בעז - המטרה לא היתה בדיוק מסר, אלא יותר תשובה ל"איך זה שהסבירו לברנש למה לא גוללים את האבן ופסוק אחר כך הוא גולל אותה - וזה עובר לו די בשקט?". על הקטע עם יעקב ורחל... לא'דע, התלבטתי האם להכניס את זה לעסק וקצת הפריע לי (לפחות עכשיו) לעשות את ההאנשה הזו בקטע הרומנטי\בינו-בינה לאחד מהאבות (אולי זו הסיבה שיעקב לא דיבר כל הסיפור...). [ליצירה]
- [ליצירה] צחית, תודה :-) אגב, השיר נכתב כסדנת יחיד באחת השמירות הארוכות מתישהו... ומי שרוצה - שיעשה משהו כזה בעצמו - שיר שאמור לדבר על אקליפטוס, להזכיר בו 'משקפיים' ושכל שורה תהיה באות הבאה באלף-בית... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר משובח ואני מבין למה בגרוש. הלוואי וגרושים היו נופלים עלינו יותר (לגבי ה"עצוב" אפשר להתווכח) מאד אהבתי את השימוש בסוגריים לסימול שוליות (או שלא).. [ליצירה]
- [ליצירה] בקשה מטומטמת.. ועדיין - אפשר סוף אחר? בלי קשר לבעיות גזע\דת\מין... - פשוט.. לוממש הבנתיותו ולוממש אהבתיותו... עד הסוף? מעולה, פשוט עונג אמיתי.. מהקטע של "ונעשה אהבה" (קטע מעצבן שצועק 'אני מודרני, אני מתחיל משפט ב "ו"')? לואהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] סיפור כתוב טוב.. אבל הפואנטה נהרסה מאז שהומצא לו סרט בשם "מאטריקס".. באותו סרט לא ידוע, הגיבור בורח, מגיע לדלת, פותח אותה, פוגש את הרע, נורה על ידי הרע, ומת על ידי הרע.. (אותה נקודה בה הגענו בסיפור שלך..) אח"כ מישהי מנשקת אותו וכך הוא חוזר לתחיה... (אם תקלעו למבחן בסגנון "מצא שני דברים זהים במטריקס והנסיכה הקסומה" הנה טיפ..) אבל על הקטע הזה כבר לא כתבת... [ליצירה]
- [ליצירה] לא רוצה כותרת. אין לי כח לכותרת בסגנון "מדהים" או "וואו".. לא שוות כלום הכותרות האלה. זה אחד הקטעים הטובים ביותר שקראתי, מעודי! כל כך הרבה חכמה טמונה בכל שורה ושורה, המטאפורות, השנינויות, הרעיון, הסגנון, העצב. לא בטוח שהבנתי את הקשר לערבות (יש לי רעיון, ממש לא בטוח שהוא נכון), אשמח אם תסבירי (תסביר\י?) לי אותו. [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להעיר לאלפא זה רעיון מעולה לסיפור.. קדימה - כתבי על הזרע שצמח לצד השני, בעקשנות אינסופית, עד ש.. [ליצירה]
- [ליצירה] הוא מצא חן בעיני אז, כשקראת אותו והוא מוצא חן בעיני גם עכשיו :) כפי שאביב אמר - מעלה ניחוחות של פעם.. [ליצירה]
- [ליצירה] לחם פנים, הא? כלחם הפנים לפנים... השוואה יפה מאד. ו.. מנסיון - לחם קפוא תמיד לא יהיה טוב כמו לחם רגיל... כי תמיד אחרי שמחממים אין לו טעם של טרי והפנים שלו נשאר טיפה קר... [ליצירה]
תגובות