הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה).
וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..)
[ליצירה]
לחתלתול וטל
הנקודה היתה ההבדל בין גישתו של הוגו לגישה עכשווית יותר - מה נדחה בפני מה - הצבא בפני האידאה שדורשת את זמנה או האידאה בפני הצבא שלא מתאים לזמנו (מתאים שיהיה צבא, לא מתאים צבא פאסה שכזה).
וטל, אכן כן - יום ראשון בבקו"ם :-) (והתקופה לא הלכה אלא תמה. ככל חייל לשעבר אני משער שהיא עדיין נמצאת באיזה טרפש וכאלה..)
[ליצירה]
[ליצירה]
.
הו, מזל טוב!
ברוך שובך לחיי העצמאות מלאי ההתלבטויות והסיבוכים והמערבולות של אתה בתוך עצמך.
שנרים כוסית?
[ליצירה]
רעיון נחמד...
אהבתי בעיקר את ה"נו טוב, אתם יכולים להאמין בטוב ליבם העתידי של הנמרים. אני מעדיפה להאמין בבני אדם" - משפט משובח.
ולהאמין בבן אדם? אני חושב שכשעושים את זה מתוך אמת (ולא פתיות של 'תביאו מישהו שאני אאמין לו') - אין הרבה דברים גדולים מזה..
[ליצירה]
[ליצירה]
<צחקוק מטופש>
חמוד :-)
אם כי.. אני יותר בעד שוד בנק רציני למען ילד חולה (לא ילדך, חס וחלילה.. ילד.. של מישהו אחר..) - הרבה יותר מרשים, ופחות כואב ברגל..
[ליצירה]
כמסר - ממש לא אהבתי...
כפי שהעירו לפני כן: לקחת תמונה שאמורה לסמל את ה'למרות הכל' והפכת אותה לחזון פורענות בוטה.
אגב, איך באמת עשית את זה? :-)
[ליצירה]
איך מורגן אמרה?
"מקסים לחתולין" :-)
כי זה יכול לעצבן ת'חתול ועדיין להקסים אותו...
מה שמוזר (לדעתי בכולופן) זה שמה שתפס אותי היה דווקא 'ולשיר את המנגינה הזאת'... - בקריאה הראשונה זה רופרף הלאה, אבל תפס אותי ממש חזק בקריאה השניה.
(אה, והערונת : "אדמה רטובה מהגשם" - "אי אפשר להבחין בין..." - נראה שצריך משפט\מילת קישור בין שני החלקים האלה...
תגובות