אין שום דבר קדוש באש. אין שום דבר קדוש במדורה. אין שום דבר קדוש בגחלים לוחשות. אין שום דבר קדוש בכפיס. אין שום דבר קדוש באוד. וגם באוד מוצל אין דבר קדוש. אין קדושה בעולם הזה. ואין קדושה בעולם הבא.
אין קדושה בניצוצות אשר בעומק עיניהן של חבורת הבריות היושבת סביב לאש שאין בה דבר קדוש. אבל הבל ורעה רבה לרוב יש גם יש. ומים רבים לא יכבו את האש. הזאת - אש של עבודה זרה..
הרבה שחור מסביב, מעגל של בערה וקצת להבות באמצע.
מצטער, אבל לא מצאתי שום ייחודיות בתמונה הזו.
קומפוזיציה גרועה, חוסר גוון, ושום רעיון לא טמון בה.
נפלאית-כשהאש דועכת, הלהבות לא מתמרות אל על. לתשומת ליבך.
מתקרבת-תחשבי על שיר ללא רעיון. במושגים שלך אולי תביני את זה יותר טוב;) גם צילום זו אומנות.
נפלאית-אולי פשוט כי אף אחד לא מצא משו מעניין באש דועכת...האמת, שאם מצלמים משהו כמו אש דועכת, צריך להתמקד במה שיש בה, כי אין בה הרבה. אבל ברגע שאתה מצלם אש דועכת מנקודת מבט שמצלמים שרפה של יער, זה מה שיוצא, הרבה שחור...
אבל הדבר היחיד שאני מצליחה לראות פה זה פתח של מערה(טוב, אולי לא היחיד, אבל זה היה האסוציציה הראשונה שלי..)
ואם אי פעם דמיינתי את המערה של רשב"י, אני משערת שהיא נראתה בערך ככה..
-
עולם מטורף,
הרג של שונאי ישראל שהמשך חייהם מקצר חיים נכנס לקטגוריה של פוליטיקה..
צד אחד שרוצה להרוג וצד אחד שרוצה לההרג?
(מצטערת על התקיעה, אבל בער לי ממש..)
אני לא מסכימה שזה כמו "שיר ללא רעיון". זה אולי כמו שיר מלא תיאורים ודימויים. אבל לא לגמרי ללא רעיון. זה היה ללא רעיון אם היה לא היתה פה "התרחשות". וכל עוד האש דולקת- יש כאן התרחשות. לא משנה באיזה שלב של הדליקה תפסו אותה.
והשחור מסביב- זה בדיוק העניין, לא? נהוד להתמקד בדבר אחד בתמונה. השחור מסביב עוזר למיקוד והבנת העוצמה של האש.
שיר, לזה בדיוק ייקרא פוליטיקה. צר לי, אך אני לא מעוניינת לשטוח דעותיי בעניין. זה פשוט לא המקום.
גם שיר מלא דימויים אך חסר רעיון הוא שיר גרוע. לפעמים, הדימויים עושים את הרעיון, אך כמו בשיר נטול דימויים, כאן אין שום תפיסה במרחב, אין צבעים, אין מיקוד ואין חדות.
טוב, אני לא הולך להתווכח על זה עוד.
ואני לא חושבת שבכל דבר צריך לחפש את כללי האומנות.
לדעתי יש דברים יפים כשלעצמם מבלי לחפש,פשוט כי הם זורמים והם הרגש של אותו הרגע..
יש שתי סוגי משקפיים ואנחנו מחליטים מתי להשתמש באיזה להשתמש.
כל טוב
בלילה, כשהם ישבו ולמדו לאור המדורה, אם מישהו היה מגיע מהצד השני, הצד עם הפתח הקטן זה בדיוק מה שהוא היה אומר..
-
ניפלאית, זה לא במת משנה, וניראלי שפשוט הכל תלוי בהתסכלות,
אני לא מסוגלת להבין איך מציאות חיים הופכת להיות פוליטיקה, אבל כנראה זה פשוט הסתכלות שונה..
-
אם מישהו אוהב שיר בלי שום תוכן ורעיון, איזה פסול יש בכך?
נכון שבעיני כותבים מלומדים ומלאי כוונות זה נראה ריקני וחסר תוחלת לאהוב שיר כזה אבל טעם זה ענין אינדוודואליסטי, אם מדברים על האיכות או על טיב היצירה זה כבר משהו אחר..
תיזהרי! מסוכן נורא.
התמונה יפה, חדה וברורה, וקצת לא שגרתית, לא רואים כמו תמיד את הלהבות מיתמרות אל על.
אולי בגלל זה זה מזכיר לי מעט את המכוניות של ראשי החמאס אחרי 2 טילים של חיסול ממוקד.
חרובים צלוים זה דבר נורא!
לרשב"י היה טעם..
-
ברור שיש גם את הענין של ביקורת איכות וטיב, אבל מטבע הדברים רק בנאדם שמבין בטיב יכול להתבטא בענינו,
מה שקורה זה שלדוגמא בצילום המון אנשים באמת לא יודעים שום דבר מיוחד(טוב, נו, אולי זוית עומק או משו בסגנון) ולכן השיפוט שלהם כשהם רואים תמונות וכו' הוא לא איכותי אלא לפי טעמם האישי,
יש ענין בשני הדברים, ופשוט צריך לזכור לקבל את שתי הגישות,
אתה יכול לחוות את דעתך, אבל גם חוות דעת מקצועית ביותר לא יכולה לבטל התרשמות של בנאדם,
חוות דעת בלתי מקצועית שלו כן,
התרשמות וטעם- לא.
איך שאנשים הופכים את התורה לספר תירוצים. לא נעים להם עם שיטות לימוד חדשניות, הופכים אותם לשיטת רבדים. לא נעים להם לדמיין את רשב"י נהנה מהחיים-אומרים שהוא למד תורה סביב המדורה.
אני דוקא חושב שהוא צלה שם חרובים;)
-
ברור שפה מדברים על איכות וטיב היצירה, בסופו של דבר האתר הזה הוא אתר לפרסום יצירות, ואם הוא רוצה להמשיך ולהיות כזה, אני חושב שצריך להכניס בו קצת פרופורציות של אומנות.
לומשנה גמלו - לעניות דעתי מה שטוב באתר הזה הוא שאין עריכה תוכנית על פי קריטריונים של 'איכות' - חוץ מתוכן שהובהר מראש שלא נכנס לאתר.
כלומר: אף אחד כאן לא מתיימר להיקרא מבקר אומנות מדופלם, לא בשירה, סיפורת, צילום, ציור וכו'. ולכן כל העלאת יצירה כאן היא ממש בי"ס לאומנות!!! דווקא שאנשים באים בביקורת בונה אובייקטיבית מכל פוזה אקדמית של כותב בעיתון סופשבוע, אז לומדים מההערות שלא נאמרות בהתנשאות ולדעתי, כך לומדים הרבה יותר טוב, כשזה בא מתוך רצון לעזור, לשתף, להעיר לשם העזרה ולא לשם ההערה.
(גם נורא בא לי לדבר על פוסטמודרניזם , אבל נראה לי שזה קצת שחוק וידוע מראש, אז תנהלו את הדיון הידוע גם מבלי שאני אכתוב את פרטיו המלאים והנדושים כל כך בזמן האחרון).
ועוד משהו, אני מציעה שאם חשוב ל-לא משנה גמלו עריכה באתר, שיציע קריטריונים איפיוניים ברורים ל'איכות' בכל קטגוריה שנמצאת באתר. בהצלחה ילד...
(אני מקווה שלא תצליח...)
בתור חברת מערכת עיתון, אני נדהמת ממך!
בי"ס לאומנות, לא שופטים, אוי, את קורעת....
צילום מדהים. (מציאת העומק בכל דבר, כישרון אדיר.) (אבל גם האיכות טובה. יצא מה שרצו שייצא.)(לפחות כך נראה.)
אוי באמת, לא משנה גמלו יקירי, אני יודעת שכל מה שהעליתי הוא כבר נדוש כו'. אבל מישהו היה צריך להעלות את זה (ואני מקווה שהעליתי את זה בתימצות שלא עושה עוול לטיעונים) לשם הדיון.
ודווקא עלי לומר ש"לא הכל שחור ולבן"?
כנראה שלא הבנת את מה שאני מדברת עליו!
כנראה שבשבילך כל הפוסט וכו' כו' נדוש, אך לא מובן,
כי כל עניין הפוסטמודרניזם הוא שאין אמת אחת! זה פלורליזם, דרלינג, לתת לגיטימציה לדעות שונות ולא לפסול אותן מהבעתן מלכתחילה וכו' וכו' וכו'...
(ועצה קטנה: לפני שאתה תוקף עמדה, תבין אותה עד הסוף.)
בכל מקרה, רק טוב, ממני, ה 'ילדותית'.
ועדי:
יש הבדל בין עריכה של אתר אינטרנט לזה של עיתון בית ספר באשר הוא.
(אם את לא זוכרת את הטענות שלי בעד עריכה בעיתון בית ספר, את מוזמנת לפנות אליי, אני בספריה בד"כ...)
לא רק הפוסטמודרניזם חרוש, שחוק וידוע מראש, אלא כל מה שאמרת שכולו עשוי חתיכות מדיונים מייגעים ועתיקים שכבר לאו מלהעלות אבק.
מצטער אם עליתי לך על נקודה רגישה.
אני לא מתיימר להיות מבקר ספרות, וגם לא מבקר צילום. פשוט, מה שטוב באתר הזה, הוא גם מה שהורס אותו ב*צורה* טוטאלית, ולכן צריך למצוא את השילוב הנכון, את הגבול.
לא הכל שחור ולבן בחיים. יש לך גישה ילדותית.
ולך ילדה, שיהיה בהצלחה בחיים...
(באמת אני מקווה שתצליחי) :)
יש לי קטע בשבילך - אולי היה לך קצת קשה לרדת בימים האחרונים מעט עם החץ, קטע שכולנו קצת שכחנו ממנו, קטע פלצני שלא ברור מה הוא עושה שם, קטע.
"זה מגיע ממקומות שונים
הוא עושה זאת כי רצה כבר המון זמן לפרסם ולא ידע איך והיכן וכמה ומתי
היא כתבה סתם למגירה לא חשבה שיראו את זה בשום צורה.
היא חשבה יאללה שיהנו כולם למה שאשמור רק לעצמי?
והוא חשב רק שאיך קוראים לה לא תיכנס ותראה מה בגללה עשיתי למילים
היא אמרה המילים האלה עושות לי טוב - הזקנים האלה יודעים לכתוב
והוא חשב וערימת טענות לטובתו כאלה שטויות מי מסוגל להגות??
והם ישבו בבית מול המסך עטופים בפוך ותה קר לצידם קראו חידודים וקצת סיפורים הלכו לבדוק מה קורה עם הילדים.
כל אחד והמקום שלו אצלו זה בעולם ,אצלה זה בפנים,
כי אנחנו בעיקר כאלה שמבטאים.
"
קטע חסר כל חרוזים. שאם מישהו רואה אותו, מה שבטוח - זה לא מה שיגרום לו להיכנס לאתר. נו, שיהיה. בכל אופן, הפואנטה בדברים שלי היא, שגם יצירה ברמה של כיתה א' [דבר שכמובן שיצירתו של חגי לא מתקרבת אליו, ועל כך כולנו מסכימים, כמובן], תיכנס לכאן.
השאלה כאן היא על מהות האתר. [מי אמר עיתון בית ספר..?]
הוא אתר שנותן במה [שום במה! שנותן צורה!] טוב, שנותן צורה ליוצרים צעירים [ההוא והיא מהקטע הלז] לעשות מה שבראש שלהם, ושיגיבו להם. על כן, המשפט ההוא שאמרת -
"ברור שפה מדברים על איכות וטיב היצירה, בסופו של דבר האתר הזה הוא אתר לפרסום יצירות, ואם הוא רוצה להמשיך ולהיות כזה, אני חושב שצריך להכניס בו קצת פרופורציות של אומנות."
- מוטעה מיסודו. אתר לפרסום יצירות. מה זה יצירה? האם ציור של ילד בן שנה יכנס לכאן? פרופורציות של אומנות? כמו שטל אמרה, לפי מה אתה הולך? מה הקריטריונים שלך? האם יצירות של ילדים בני שנה יהרסו את האתר? יש פה יצירות שלא היו נכנסות לשום מקום שמחשיב את עצמו, וגם לשום מקום שלא מחשיב את עצמו. אבל פה זה יותר מאתר של יצירות. יש כאן קהילה. קהילה יוצרת. היצירה היא הרבה מעבר ליצירה. היא כוללת גם את האדם שמאחוריה. אי אפשר לפסול כלום.
לילה טוב,
עדי. (שצריכה לנסות להתחיל ללמוד לנסח את עצמה באופן ברור ומובן.)
אני דוקא חושב שזה אחלה קטע, קראתי אותו הרבה פעמים, ולא שכחתי אותו בכלל.
כמו שאמרת, גם יצירות ברמה של כיתה א' ("דבר שכמובן שיצירתו של חגי לא מתקרבת אליו, ועל כך כולנו מסכימים, כמובן" [בהחלט כדאי שתעבדי על הניסוח, את גורמת לי לחייך:))]) ראויות להיכנס לכאן ואין שום זכות למישהו לדרוש שלא יכנסו לכאן, אולם, כאן אתן מגיעות ומכניסות לי מילים לפה.
ל-א אמרתי שלא להכניס את היצירות, כ-ן אמרתי שצריך להכניס פרופורציות.
זה הכל.
אש קודש. יש אספקט נוסף של קדושה -
הישיבה בל"ג בעומר, המאוחדת, סביב המדורה. רק כך, באחדות, הקדושה יכולה להתקיים. ואם כבר, אפשר גם לקשר לשבועות הבא עלינו לטובה, על האחדות שלפני קבלת התורה, ועל האחדות שבעליית כל העם לרגל.
גם העובדה שהאש עולה אחת וישרה מהקורבנות - מאוחדת למעלה. נו, אחדות, אתם יודעים, כל אלה. האש מסמלת את האחדות באופן מקסים, וקשורה אליה כל כך. כך שאפילו, כשהכל מסביב מלא שחור, האש יכולה לבעור - כל עוד חלקיה לא מתפרדים, אזי החושך והרוח יוכלו להכניעם.
אז לכולכם, שבוע טוב ומלא-מלא אחדות.
גם לך, נושא אלומותיו.
[ליצירה]
אין אש בלי עשן
אין שום דבר קדוש באש. אין שום דבר קדוש במדורה. אין שום דבר קדוש בגחלים לוחשות. אין שום דבר קדוש בכפיס. אין שום דבר קדוש באוד. וגם באוד מוצל אין דבר קדוש. אין קדושה בעולם הזה. ואין קדושה בעולם הבא.
אין קדושה בניצוצות אשר בעומק עיניהן של חבורת הבריות היושבת סביב לאש שאין בה דבר קדוש. אבל הבל ורעה רבה לרוב יש גם יש. ומים רבים לא יכבו את האש. הזאת - אש של עבודה זרה..
[ליצירה]
**
הרבה שחור מסביב, מעגל של בערה וקצת להבות באמצע.
מצטער, אבל לא מצאתי שום ייחודיות בתמונה הזו.
קומפוזיציה גרועה, חוסר גוון, ושום רעיון לא טמון בה.
נפלאית-כשהאש דועכת, הלהבות לא מתמרות אל על. לתשומת ליבך.
[ליצירה]
**
מתקרבת-תחשבי על שיר ללא רעיון. במושגים שלך אולי תביני את זה יותר טוב;) גם צילום זו אומנות.
נפלאית-אולי פשוט כי אף אחד לא מצא משו מעניין באש דועכת...האמת, שאם מצלמים משהו כמו אש דועכת, צריך להתמקד במה שיש בה, כי אין בה הרבה. אבל ברגע שאתה מצלם אש דועכת מנקודת מבט שמצלמים שרפה של יער, זה מה שיוצא, הרבה שחור...
[ליצירה]
לוידעת למה
אבל הדבר היחיד שאני מצליחה לראות פה זה פתח של מערה(טוב, אולי לא היחיד, אבל זה היה האסוציציה הראשונה שלי..)
ואם אי פעם דמיינתי את המערה של רשב"י, אני משערת שהיא נראתה בערך ככה..
-
עולם מטורף,
הרג של שונאי ישראל שהמשך חייהם מקצר חיים נכנס לקטגוריה של פוליטיקה..
צד אחד שרוצה להרוג וצד אחד שרוצה לההרג?
(מצטערת על התקיעה, אבל בער לי ממש..)
[ליצירה]
אני לא מסכימה שזה כמו "שיר ללא רעיון". זה אולי כמו שיר מלא תיאורים ודימויים. אבל לא לגמרי ללא רעיון. זה היה ללא רעיון אם היה לא היתה פה "התרחשות". וכל עוד האש דולקת- יש כאן התרחשות. לא משנה באיזה שלב של הדליקה תפסו אותה.
והשחור מסביב- זה בדיוק העניין, לא? נהוד להתמקד בדבר אחד בתמונה. השחור מסביב עוזר למיקוד והבנת העוצמה של האש.
שיר, לזה בדיוק ייקרא פוליטיקה. צר לי, אך אני לא מעוניינת לשטוח דעותיי בעניין. זה פשוט לא המקום.
[ליצירה]
מה פתאום!
המערה של רשב"י היתה אחלה מערה, עם נחל שוצץ לידה, וגם עץ חרובים! מה עשית ממנה? הרסת לרשב"י את המערה!
טוב, לפחות אני מסכים עם הסייגים שלך לפוליטיקה..
[ליצירה]
**
גם שיר מלא דימויים אך חסר רעיון הוא שיר גרוע. לפעמים, הדימויים עושים את הרעיון, אך כמו בשיר נטול דימויים, כאן אין שום תפיסה במרחב, אין צבעים, אין מיקוד ואין חדות.
טוב, אני לא הולך להתווכח על זה עוד.
[ליצירה]
טל,
א. ישראל מוסר שאצלו.
הרב קוק אומר (בהיכנשהו) שהתורה מתאימה לטבע האנושי במאה אחוז. אלא שחטא האדם הראשון, והחטאים שהאדם מבצע במהלך חייו, שינו ומשנים את טבעו ל: "עיר פרא האדם בהוולדו", ולכן נראה לנו שהתורה לא מתאימה לטבעיות של חיינו. עוד מוסיף הרב באותו מקום (נראה לי..) שכשנחזור לטבע האמיתי שלנו (הוא קורא לזה הטבע הישראלי) אז ממילא הטבעיות שלנו תהיה התורה. כמו אדם הראשון, הרי הקב"ה לא ציווה את אדם הראשון שום דבר, פשוט זה היה ט ב ו ע ב ג ו פ ו ! טבוע בנשמתו! טבוע באופיו!
כמובן, אפשר להגיד: "זו דעתך, אני חושב אחרת" אבל לא השגנו בזה כלום.. תחשבו על זה בצורה א-מ-י-ת-י-ת.
ב. זה בדיוק מה שהוא אמר.. שיש דברים שלא צריך להעלות לדיון בסדר היום. תקני אותי אם אני טועה.
ג. לא מבין בזה.
[ליצירה]
הממ...
אכן, אסור לפספס.
אך אני בספק אם מישהו ביקום הזה עוד לא נחשף ליצירה הנ"ל.
המכתב רץ כבר שנים בבנ"ע, עזרא ואריאל, פשוט כבודו החליט לפרסם אותו גם כאן, אף על פי שאיננו הכותב..
יפה.
[ליצירה]
רן,
בקשר לרב ה"אורתודוקסי" הנ"ל...
אשמח אם תתן פרטים מדוייקים יותר, כי זה בפירוש הטעיית הציבור.
עוד יחשבו שבאמת יש רב אורתודוקסי שמתיר את זה.
לא הייתי מגזים אם הייתי אומר שזה |הדגש| שקר גס |סדגש|.
[ליצירה]
ג-ד-ו-ל-!
גדלתי על הסיפור הזה..
אפילו היום אני יכול לדקלם אותו בעל-פה..
ממש אהבתי את הפראפרזה - גם שנון, וגם כתוב טוב מאוד - מתאים למשקל המקורי ומלא חן.
המשך כך.
תגובות