ידיו נשלחות אל עבריו
הולם, יוזם, משקיע
כאן הוא סגור על עצמו
יודע בדיוק מה לעשות.
אכן, קול כולם נשמע,
אך הוא,
הוא מעליהם
בענווה.
במקום הטבעי שלו,
יושב על כס מלכותו
מכתיב את הקצב
שולט.
אלישיב והתופים.
הבל ורעה רבה
-
"כי יש אדם שעמלו בחכמה ובכשרון, לאדם שלא עמל בו ותננו חלקו, גם זה הבל ורעה רבה"
(קהלת ב,כא)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אוי, את לא יודעת כמה אהבתי.. מצד אחד, יש בקטע נימה של מרירות עצובה, אבל מצד שני, כתוב ברוח טובה, בהומור. ממש אהבתי.. מוות זה אחלה נושא! והכי טוב, הולך מוות עם הומור. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ... אכן, אסור לפספס. אך אני בספק אם מישהו ביקום הזה עוד לא נחשף ליצירה הנ"ל. המכתב רץ כבר שנים בבנ"ע, עזרא ואריאל, פשוט כבודו החליט לפרסם אותו גם כאן, אף על פי שאיננו הכותב.. יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] הומור שחור. מת על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] לותנת, לפחות את עקבית בטעויות שלך.. קבלי את הערכתי על כך (לא שהיא שווה הרבה..) [ליצירה]
- [ליצירה] רדף, באמת היה חסר לי פה איזה נציג של הבודהיזם. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] הו, ומי אני כי אגיב.. מה אנוכי כי אדבר. שיחקת אותה. המויש מכה בשלישית, ולא פחות טוב מהפעמיים הקודמות. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש יפה! אבל הקטע עם המחשוף הכרחי? אוף... אני שונא להשמע דוס פלצן, אבל הפעם - זאת האמת. [ליצירה]
- [ליצירה] בהחלט מעורר מחשבה. תריך לישון על זה איזה לילה או שניים... :) [ליצירה]
- [ליצירה] איך אתה תמיד מצליח לעשות זאת?! זרקת אותי לקרשים. מויש א-תותח. [ליצירה]
- [ליצירה] טובי הדר היקר.. גם אני איננימעריץ גדולשל השיר הנ"ל, אך לא מסיבות אלו. זה אמנם נראה שיר חסר טעם במידת מה. אבל אני מניח שהתשובה לשאלה נעוצה דווקא בשורה הראשונה שלא אהבת: "ליירמונד קארבר". צדקתי שי? [ליצירה]
תגובות