ידיו נשלחות אל עבריו
הולם, יוזם, משקיע
כאן הוא סגור על עצמו
יודע בדיוק מה לעשות.
אכן, קול כולם נשמע,
אך הוא,
הוא מעליהם
בענווה.
במקום הטבעי שלו,
יושב על כס מלכותו
מכתיב את הקצב
שולט.
אלישיב והתופים.
[ליצירה]
האם זה אתה?
זה שאתה פרסמת את התמונה - הבהרת.
אך אתה זה שצילם אותה??
להשכלה כללית, ברקע יש בניינים חדשים-חדשים ועוד כמה בבניה. והדמות לובשת חצאית או מכנסיים קצרות ורחבות..
אבל יפה.
[ליצירה]
ג-ד-ו-ל-!
גדלתי על הסיפור הזה..
אפילו היום אני יכול לדקלם אותו בעל-פה..
ממש אהבתי את הפראפרזה - גם שנון, וגם כתוב טוב מאוד - מתאים למשקל המקורי ומלא חן.
המשך כך.
[ליצירה]
עדי,
לא התכוונתי לשבת במובן של "יום השבת", התכוונתי לשבת במובן העמוק יותר שלה - נעם שבת. ולכן, אפשר להבחין במטאמורפוזה שעוברת מ-שבת, ל-נעם שבת. מלשון נקבה, ללשון זכר.
כי בעצם, שני הדברים - חד הוא.
אני אנקד את האייך. זה בעצם אייךָּ..
יותר מובן עכשיו?
[ליצירה]
שנון...
כל רודפיה השיגוה.
בין המצרים
בת בבל השדודה
היאך תעז ותרים פניה
מעפר מקום מקדשנו.
עיננו כלות אל עברו
ההר השמם
שועלים הלכו בו
הר ציון ששמם
ששמם.
-- השיר נכתב ממש לא ברצינות ולא מתוך רגש. אלא מתוך כוונה ברורה לייצר שיר קיטשי --
תגובות