ידיו נשלחות אל עבריו
הולם, יוזם, משקיע
כאן הוא סגור על עצמו
יודע בדיוק מה לעשות.
אכן, קול כולם נשמע,
אך הוא,
הוא מעליהם
בענווה.
במקום הטבעי שלו,
יושב על כס מלכותו
מכתיב את הקצב
שולט.
אלישיב והתופים.
[ליצירה]
עדי,
לא התכוונתי לשבת במובן של "יום השבת", התכוונתי לשבת במובן העמוק יותר שלה - נעם שבת. ולכן, אפשר להבחין במטאמורפוזה שעוברת מ-שבת, ל-נעם שבת. מלשון נקבה, ללשון זכר.
כי בעצם, שני הדברים - חד הוא.
אני אנקד את האייך. זה בעצם אייךָּ..
יותר מובן עכשיו?
תגובות