הם כבר לא רסיסים, שמפוזרים על הרצפה
גם לא שברי ליבי, המונחים בציפיה שמישהו יאסוף אותם ביד אוהבת ובתקווה.
כבר מזמן לא חלקיקים קטנים שנכנסו אל מתחת לעורי המותש,
כל מה שהיה מפוזר, מרוצף בתוך כל הכאב, נאסף מחדש.
אחד אחד אספת אותם, לקחת וחיברת
בדבקות מושלמת ובאהבה גדולה אותם ליקטת
חיברת את רסיסי נשמתי לשלם אחד, שממנו יצרנו את הרסיסים החדשים-
רסיסי צלחת האירוסין.
--------------------------------------
השיר הזה הוא האחרון והסוף של הסדרה שלי, שנקראה "רסיסים" (בווריאציות שונות).
השיר הזה הוא ההוכחה שמכל רסיס אפשר לעשות שבר של צלחת, ומכל דבר שלילי- לעשות חיובי.
בקרוב אצלכם!
תגובות