בתשישות של אחרי בכי
כשהרצון הוא לעצום עיניים, ללכת לישון
מנסה להביע
להביע תחושה של ריק
ריק של מלאות.
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני דווקא אהבתי מההתחלה את הביטוי " ריק של מלאות." גם בלי ההסברים של סתמית , זה נשמע לי מתאים לאמירה, למשמעות. (סתמית- בכל זאת ההסבר מאד יפה, דימוי שלא בהכרח שהייתי מגיעה אליו...) [ליצירה]
- [ליצירה] להסביר? גמני התלבטתי לגבי "ריק של מלאות" או "מלאות של ריק", הראשון הרגיש יותר טוב. אבל התחושה הבסיסית אחרי משו כזה מבחינתי זה הריק, מן ציפה בתוך כלום שכזה. ואיכשהו הכלום הזה, יש בו משהו משלים, ממלא... אז אולי אסור להסביר, אבל אולי מה שכתבתי לוממש מסביר... [ליצירה]
- [ליצירה] סתמית, קראת את 'גבעת ווטרשיפ'? סתם הזכיר לי. השיר יפה. אחשוב עליו עוד, את זה אני יודעת. את ההתחלה הבנתי, והזדהתי, אבל-- ריק של מלאות. צריך להקדיש לזה עוד כמה קריאות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא "מלאות של ריק"? ניסיתי להתחבר ל"ריק של מלאות" ולא הרגשתי אותו. לעומת זאת, "מלאות של ריק", אני יודעת בדיוק מה זה. לא מה זה אצלך, אלא מה זה אצלי, שהתחושה של הריק כל כך מציפה, שיש לה משמעות, שהיא תופסת מקום- לא פחות ממה שתופס דבר שהוא כאילו, ממשי וקיים יותר מן ה"ריק", שכשאתה מלא בתחושה הזו, אתה לא יכול להרגיש שום דבר מעבר לריק ריק ריק ריק.. אבל אולי רצית (חוץ מלפרוק) להשאיר אותנו מהורהרים לגבי המשמעות של הביטוי.. אולי שנחשוב שיש שם עוד משהו מעבר לכלום.. חזק ואמץ! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אולי קלטתי . פעם שמעתי על ילד שהיה במן מצב של קפאון או התאבנות. הוא פשוט לא הגיב לכלום, לא זז, כאילו הוא לא חי. עד שיום אחד גילו שהוא פשוט רועד. הוא רועד ומפרכס כל כך חזק, בכזו עוצמה ומהירות, שהרעידות האלו לא מורגשות והוא לא יכול לקלוט או להגיב לשום דבר חוץ מלשמוע ולהרגיש את אותן רעידות בלתי נשלטות. אולי זה זה, כשאתה כל כך עמוס תחושות, שאתה נחנק לגמרי ונעשה אטום לכל דבר, וכאילו אין בך כלום… אולי. -- מרגישה שצריך לאבד משו חשוב מאוד כדי שהחלל שיישאר יהיה ריק כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו... איזה תיאור מדויק, של תחושה מוכרת. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר אבל כל כך כל כך קולע.. אהבתי ממש [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי קצת תחושה של תפילת שמנוה-עשרה. לפעמים אני גם באמת מרגיש כאילו המילים שאני מוציא הן קצת כמו עשן מסתלסל כלפי מעלה ומגיע בצורה אוורירית שכזו אל הקב"ה. כל אחד ומה שהוא מכור אליו... (ורן*, אתה ממש נודניק עקבי, זה מרשים בהחלט) [ליצירה]
- [ליצירה] להביע הערכה באותיות זה קצת קשה זה מעבר ל"עוצר נשימה". זה משו שמעורר בי תחושות כ"כ חזקות, מזיז בי משהו. אמנם, במקרה שלי זה יותר חוסר הזדהות עם הדמויות, אבל גם לחוסר הזדהות ולצורך בחוסר ההזדהות הזו יש עוצמות. עוצמות שאני אוהב את המצב בו הן מתעוררות בי. תודה. ורסיס, אתה באמת לא חייב להזדהות עם הדמויות. המספר לא חייב להעביר גם שיפוט מסויים. וגם על זה, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] והנה אני הראשון שמגיב לעצמי כי דרוש לי שם יותר נורמלי לקטע הנ"ל. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] צד שני? הפשתה במוסד העצבות גם שנינות? [ליצירה]
- [ליצירה] אחד מהם?! זה אומר "אף אחת"?! ת'יודע, אין לי מושג איך אנדים מצליחים לכתוב על משהו שהם לא באמת חוו. זה נע אצלי בין הערכה עצומה לבין אמירה של "אז למה אתה עוצר את כל הכוחות האלו שיש בך?!" [ליצירה]
- [ליצירה] ...ולא מצאתי לגוף טוב. ואולי אם זה מה שנשאר, אז אפשר וכדאי לשחרר איזה קללה... תחושה אחת שווה אלף מילים. [ליצירה]
- [ליצירה] לא להרוס!!! אני צריך למלא את השורות הראשונות בכל מיני מילים מוזרות כדי שאנשים לא יבינו מה תוכן התגובה. נראה לי שזה מספיק. נני אחרת, בגלל התגובה שלך ידעתי בדיוק למה לצפות! הרסת לי! ממזר, רעיון חמוד להפליא! [ליצירה]
- [ליצירה] כמה טוב שיש עוד מקום לדיון על פמיניזם. [ליצירה]
- [ליצירה] להסביר? גמני התלבטתי לגבי "ריק של מלאות" או "מלאות של ריק", הראשון הרגיש יותר טוב. אבל התחושה הבסיסית אחרי משו כזה מבחינתי זה הריק, מן ציפה בתוך כלום שכזה. ואיכשהו הכלום הזה, יש בו משהו משלים, ממלא... אז אולי אסור להסביר, אבל אולי מה שכתבתי לוממש מסביר... [ליצירה]
תגובות