בתשישות של אחרי בכי
כשהרצון הוא לעצום עיניים, ללכת לישון
מנסה להביע
להביע תחושה של ריק
ריק של מלאות.
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני דווקא אהבתי מההתחלה את הביטוי " ריק של מלאות." גם בלי ההסברים של סתמית , זה נשמע לי מתאים לאמירה, למשמעות. (סתמית- בכל זאת ההסבר מאד יפה, דימוי שלא בהכרח שהייתי מגיעה אליו...) [ליצירה]
- [ליצירה] להסביר? גמני התלבטתי לגבי "ריק של מלאות" או "מלאות של ריק", הראשון הרגיש יותר טוב. אבל התחושה הבסיסית אחרי משו כזה מבחינתי זה הריק, מן ציפה בתוך כלום שכזה. ואיכשהו הכלום הזה, יש בו משהו משלים, ממלא... אז אולי אסור להסביר, אבל אולי מה שכתבתי לוממש מסביר... [ליצירה]
- [ליצירה] סתמית, קראת את 'גבעת ווטרשיפ'? סתם הזכיר לי. השיר יפה. אחשוב עליו עוד, את זה אני יודעת. את ההתחלה הבנתי, והזדהתי, אבל-- ריק של מלאות. צריך להקדיש לזה עוד כמה קריאות. [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא "מלאות של ריק"? ניסיתי להתחבר ל"ריק של מלאות" ולא הרגשתי אותו. לעומת זאת, "מלאות של ריק", אני יודעת בדיוק מה זה. לא מה זה אצלך, אלא מה זה אצלי, שהתחושה של הריק כל כך מציפה, שיש לה משמעות, שהיא תופסת מקום- לא פחות ממה שתופס דבר שהוא כאילו, ממשי וקיים יותר מן ה"ריק", שכשאתה מלא בתחושה הזו, אתה לא יכול להרגיש שום דבר מעבר לריק ריק ריק ריק.. אבל אולי רצית (חוץ מלפרוק) להשאיר אותנו מהורהרים לגבי המשמעות של הביטוי.. אולי שנחשוב שיש שם עוד משהו מעבר לכלום.. חזק ואמץ! [ליצירה]
- [ליצירה] אוי, אולי קלטתי . פעם שמעתי על ילד שהיה במן מצב של קפאון או התאבנות. הוא פשוט לא הגיב לכלום, לא זז, כאילו הוא לא חי. עד שיום אחד גילו שהוא פשוט רועד. הוא רועד ומפרכס כל כך חזק, בכזו עוצמה ומהירות, שהרעידות האלו לא מורגשות והוא לא יכול לקלוט או להגיב לשום דבר חוץ מלשמוע ולהרגיש את אותן רעידות בלתי נשלטות. אולי זה זה, כשאתה כל כך עמוס תחושות, שאתה נחנק לגמרי ונעשה אטום לכל דבר, וכאילו אין בך כלום… אולי. -- מרגישה שצריך לאבד משו חשוב מאוד כדי שהחלל שיישאר יהיה ריק כל כך. [ליצירה]
- [ליצירה] וואוו... איזה תיאור מדויק, של תחושה מוכרת. [ליצירה]
- [ליצירה] קצר אבל כל כך כל כך קולע.. אהבתי ממש [ליצירה]
- [ליצירה] :) אישון, אתה גדול! [ליצירה]
- [ליצירה] גמני גמני גמני ראיתי את הסרט ההוא (ולא זכרתי את השם שלו). זה אפילו היה עם טובי ("אפילו", כאילו שלא חצי מהסרטים שראיתי היו איתו) ובהחלט בהחלט מומלץ. [ליצירה]
- [ליצירה] הקפצה קלה של יצירה קלה לכבוד החג הקרב שנית, באופן מפתיע ומוזר לחלוטין (תפס אותנו לגמרי לא מוכנים! הזמן, יצור כ"כ חמקמק ומפתיע שכמותו.). קהילת הבורים ועמי הספר ("תיזהר, יש לי מנת משכל נמוכה, ולא אהסס להשתמש בה!") מעלה על נס את חגה. טובי שבט הגיע, חג לבוריות! [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין... כל אחד ועולם האסוציאציות שלו... (אני קצת רומז ל"והפעם..." שלי) [ליצירה]
- [ליצירה] אני בצד של הינשוף (להלן "שופי") ולצורך העניין נביא משפט נגדי, "העניין הוא בכל יום להתחתן! עם אותה אישה כמובן..." [ליצירה]
- [ליצירה] אוי השעה... היא לא נותנת מקום וכח להאריך ולהיכנס לפילוסופיה, אבל יש הבדל בין "אפילו האמת היא סוג של שקר" (כהגדרתך) לבין "אפילו השקר הוא סוג של אמת". ולא רק הבדל של זזה לא אותו מבט על המציאות, לא "לראות את הדגים הלבנים או הציפורים השחורות" בציור של א'שר. זה לא לומר "הכוס חצי ריקה" או הכוס חצי מלאה". זה לומר "הכוס ריקה, גם מה שנראה מלא" לעומת "הכוס מלאה, גם מה שנראה ריק". זה לטעון שני דברים שונים! מקווה שהובנתי (ב"על עצמי" הישן שלי היה כתוב שהבעה בכתב איננה הצד החזק שלי). [ליצירה]
- [ליצירה] זה לא עוזר!!! שעות של הכנה לפסיכומטרי ולכל שאלות ההגיון שם, וכשזה מגיע ל"משפט אחד" אני לא מבין כלום. איש, אולי במקום לבקש מרן* תסביר אתה מה רצית? בברכת "אני תמיד משקר". [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי קצת תחושה של תפילת שמנוה-עשרה. לפעמים אני גם באמת מרגיש כאילו המילים שאני מוציא הן קצת כמו עשן מסתלסל כלפי מעלה ומגיע בצורה אוורירית שכזו אל הקב"ה. כל אחד ומה שהוא מכור אליו... (ורן*, אתה ממש נודניק עקבי, זה מרשים בהחלט) [ליצירה]
- [ליצירה] באמצע! אולי זה תלוי איך זה מופיע בחלון באקספלורר, כי כשאני פתחתי וראיתי את הקצה העליון והייתי צריך לגלגל כלפי מטה, זה נתן מן אפקט של קצה מוט כזה שמצביע כלפי מעלה, אל הסופה, אל הכלום... [ליצירה]
- [ליצירה] אם הבנתי נכון את רסיס אני דווקא איתו ולא עם הערוגה. כן, יש פעמים בהם אני מרגיש שאני מנסה אבל לא מקשיבים לי (לא תמיד, לפעמים זו כן אשמתי). לא בקטע של "זה לא מתגשם", אלא פשוט לא מקשיבים לי. ובכל זאת, ממשיכים נסות [ליצירה]
תגובות