אני כותב מהמותן, לוממש חושב
כותב לכל הכיוונים, לוממש פוגע...
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וגם לוממש מנסח? למה נראה לי שניסוח כמו- "אני כותב מהמותן, כדי שלא לחשוב כותב לכל הכיוונים, כדי לא להיפגע" יהיה הרבה יותר נכון? [ליצירה]
- [ליצירה] והנה אני השניה- רציתי לציין שאתה מצליח הרבה יותר משנדמה לך. שבת שלום. [ליצירה]
- [ליצירה] והנה אני הראשון שמגיב לעצמי כי דרוש לי שם יותר נורמלי לקטע הנ"ל. תודה [ליצירה]
- [ליצירה] מזדהה [ליצירה]
- [ליצירה] את מוזמנת יש לנו מלא כאלה בחצר (אם אנחנו לא דורכים עליהם בטעות...) [ליצירה]
- [ליצירה] הימרתי שזה בעקבות הדרקון חמוד. אם כי, מה יש לך נגד קרה? [ליצירה]
- [ליצירה] יש משו בדבריה של מאורה למה זה לא נכתב על איזה "יוסף"? וטוש, אתה מתחיל לדרוש זכויות גם על מחשבות? [ליצירה]
- [ליצירה] בטח שאופטימי לפעמים צריך להשתנות רק כדי לגלות שבסוף הכל זה את. מן "ללכת עד לגשר כדי לגלות שהאוצר נמצא אצלך מתחת לתנור" (או מתחת למחשב?) [ליצירה]
- [ליצירה] בתור יוצר אין לך זכות לפרש את עצמך. כך הבנתי וזהו (אותך ואת ילד). [ליצירה]
- [ליצירה] אמנם מתוק, אבל בכל זאת... ובעיקר כי זה מאוד מסתדר עם תיאוריה מוזרה ששמעתי עליה. אחד התהיות בלימוד על המוח, הוא היכן נמצא החלק האחראי על הזיכרון. ניתן להוריד ליצור חי עד 1/5 ממוחו ובכל זאת הוא ימשיך לתפקד. אז לקחו קבוצת בעלי חיים (למי שיש לי בעיות, לקחו מלפפונים) מאותו מין וחילקו אותם לחמש קבוצות (בטח היתה גם קבוצת ביקורת). לימדו אותם משו, והורידו לכל קבוצה חלק אחר מהמוח. לא היה הבדל בין הקבוצות (כמדומני שכל הקבוצות זכרו, אך אינני בטוח). ההשערה המקובלת היא שהזיכרון תלוי בקשרים שבין חלקים שונים ולכן חלק כזה או אחר לא משפיע עליו. הטענה עליה אני רוצה לספר טוענת שלמעשה כל האירועים שהתרחשו ממשיכים להתקיים במרחב, והזיכרון הוא היכולת להתקשר אל אותם אירועים הקיימים כבר במרחב. מתוך כך, בעצם, ניתן לטעון שגם אירועים שעתידים להתרחש נמצאים במרחב, ולכן ניתן "לזכור" דברים שיהיו. הזיכרון איננו חפירה פניה לתוכי אלא מן "הארה" הבאה מבחוץ (ויעיד כל מי שניסה להעלות שבריר מידע ממוחו, שהתחושה הרבה פעמים היא של קפיצה, ולא של חפירה). מקרבת, כל זה היה כדי להסביר למה אהבתי את היצירה. (ניתן עוד להרחיב רבות, ועל זה נאמר "בהזדמנות") [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יכול לנחש מה אני עומד להגיד... צעעעעעעעעעייייייייירררררררר!!!!! ואם אתה תגרום לי להתחיל לספר מור"קים (כומתות על הראשים), כנראה שמצבי באמת גרוע. אז רק נגיד שתחכה לפעם שתגיד קבלת שבת תוך כדי נסיעה בג'יפ, או לפחות תתפלל את מוסף של ראש השנה ב2 דקות ותלך לכבות צמב"רים... להמשיך? תראה לאן אתה מדרדר אותי... [ליצירה]
- [ליצירה] רגעים קשים רגעים בהם אתה אומר "מישי צודקת". זה אכן "הו" ולא "או" (ואת אכן קטנונית, אבל גמני). וגם אם המילים לא מדהימות, הביצוע של תיסלם חביב ביותר (גם אם במקור זה לא שלהם). [ליצירה]
- [ליצירה] קצר וטוב. בעיקר טוב. ורן* חמוד, אתה נודניק שזה משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] אז עכשיו אני יכול לומר בפה מלא שאני חולק עליך! ה"אמת" של האדם זה הבפנים הנקי שלו, הנקודה הזוהרת שבו! לא כל הכיסויים מסביב. כשרואים את זה באמת מתעוורים ואוהבים... (ואז אולי גם לא שמים לב לכיסויים). כך לענ"ר (הר' היא של "רגשותי") [ליצירה]
תגובות