כשאני כותב משהו
הוא תמיד נראה לי גרוע.
אך כשאני קורא את זה
עוד פעם אחרי
התחושה כבר יותר טובה.
וכך גם כל החיים,
הדברים נראים טוב רק מרחוק
אבל אז זה מהסיבה העיקרית
שהדברים עברו
שזה לכשעצמו דבר טוב.
(זה יראה גרוע גם בעוד שנה)
מיגד _
-
קיים מרחק מסוים בין מה שאני מאמין בו לבין מה שאני.
לפעמים הכתיבה היא נסיון להקטין את המרחק הזה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] פחחח :) [ליצירה]
- [ליצירה] אני לא יודעת איך זה בתור שיר אבל בתור אמירה זה בהחלט חומר למחשבה ובמבטי הראשון נראה שיש בה הרבה אמת. ומצד שני- מי אני שאעיד... בכל מקרה- זה מדבר אלי. ובאמת- זה לא גרוע. אין צורך להפריז בחוסר הערכה עצמית. תן לעצמך רק קצת קרדיט. [ליצירה]
- [ליצירה] ... זה פשוט נכון. מילה במילה. טוב שקראתי את זה עכשיו... [ליצירה]
- [ליצירה] אתה יכול לנחש מה אני עומד להגיד... צעעעעעעעעעייייייייירררררררר!!!!! ואם אתה תגרום לי להתחיל לספר מור"קים (כומתות על הראשים), כנראה שמצבי באמת גרוע. אז רק נגיד שתחכה לפעם שתגיד קבלת שבת תוך כדי נסיעה בג'יפ, או לפחות תתפלל את מוסף של ראש השנה ב2 דקות ותלך לכבות צמב"רים... להמשיך? תראה לאן אתה מדרדר אותי... [ליצירה]
- [ליצירה] חומץ כבר סיפרתי אצלך בפורום על הדרך שלי - ידיים בכיסים (שמעת על המושג "שביתה איטלקית"?) [ליצירה]
- [ליצירה] אהההה הבחור הזה שאתה מדבר עליו, לאנימה (ככה קוראים לזה, לא?) שלו קוראים חנה? [ליצירה]
- [ליצירה] הימרתי שזה בעקבות הדרקון חמוד. אם כי, מה יש לך נגד קרה? [ליצירה]
- [ליצירה] טוש היקר, לא הבנת. זה מעבר ל"שגגות", זה הופך לזכויות. וכן, יש עוד הרבה מה להוסיף, אך החליטותי לצמצם בכמות (ומתוך כך גם באיכות). יום אחד אלמד לכתוב *קצר* וקולע. [ליצירה]
- [ליצירה] כמו שאמר המשורר "תמיד אהבתי כמה. אהבתי, וחסל!" [ליצירה]
- [ליצירה] אם כבר מר משה, "בשעת השחר יש אור אחר מסוף היום, ואין סיפוק משום דבר ואין סיפוק משום דבר" [ליצירה]
- [ליצירה] ולוואי וזה היה כ"כ פשוט. גם תמים, תמות, אינם ואינן יודעות ויודעים לשאול ואפילו רשעים ורשעות יושבים ללא בן/בת זוגם... [ליצירה]
- [ליצירה] גמני גמני גמני גמני אחח, כמה שאלות מעניינות מסתובבות כאן... * האם היצירה אמורה להיות "מגויסת" לטובת עמדה מסויימת? האם היא שווה משו רק כשהיא כזו או שמא במקרה כזה היא לא שוה כלום? (האם באמת לא אפיק כלום מקריאת סיפור על מחנה פליטים מנקודת מבטו של ילד פלסטיני?) * האם אין בי מבט של אדם לא דתי על אף היותי דתי? מה אני אמור לעשות עם אותו מבט במידה והוא קיים? * האם האיסור התורני על משכב זכור אוסר גם עיסוק באהבה (עם או בלי מרכאות?) בין גברים? (וחבר שלי טוען שזו אהבה של בחינת "אחור באחור" מול אהבת גבר ואישה שהיא הרי בחינת "פנים בפנים, ואכמ"ל) * איך יוצא שאני מסכים עם רן* וטוען שאכן הדחיה מותר לה להיות קיימת, אך לא היא הסיבה לבעייתיות הנושא? אהה, ערוגית, טענת ה"צומי" יכולה לבוא רק מתוך היכרות יותר מעמיקה עם היוצר/ת או מקריאת כמה יצירות (או תגובות) שלו/ה. [ליצירה]
- [ליצירה] מזכיר לי קצת תחושה של תפילת שמנוה-עשרה. לפעמים אני גם באמת מרגיש כאילו המילים שאני מוציא הן קצת כמו עשן מסתלסל כלפי מעלה ומגיע בצורה אוורירית שכזו אל הקב"ה. כל אחד ומה שהוא מכור אליו... (ורן*, אתה ממש נודניק עקבי, זה מרשים בהחלט) [ליצירה]
תגובות